החלק החסר בפזאל

תמונה שבורה. החלקים אינם ברורים. הפאזל חסר.

מה היה כאן חסר ומדוע? איזה חלק אמור להשלים את הפאזל או לפחות לאחות את הקרעים?

ידעתי. הרגשתי. "משהו לא שלם פה, אחרת המצב לא היה ממשיך ככה", אמרתי לעצמי. "אחרת זה היה צריך להשתנות. וזה לא. ואם זה לא – אז לפני תמונה שבורה". סיכמתי.

לפני שבע שנים עברנו דירה. ידועה החשיבות של חנוכת הבית מיד בכניסת הדיירים לדירה, גם אם אפילו מדובר בדירה שכורה זמנית. רצוי וכדאי לערוך חנוכת בית שבו מזמינים עשרה אברכים, תלמידים שומרי תורה ומצוות והם קוראים בזוהר ומתפללים וגם קובעים מזוזה בדלת הראשית, מתקיימת סעודה ויש הרבה עניינים ברומו של עולם.

בחנוכת הבית מברכים את הבית ואת בני הבית, התפילה מחשובה מאד ומסוגלת להוציא אנרגיות שליליות, מזיקים ומריעין בישין של דיירים קודמים ובכלל, ובפרט להכניס קדושה ורוחניות.  תמיד חשוב לערוך חנוכת בית ובפרט אם אתה הולך לגור שם משך זמן מה.

בהקשר הזה אוסיף ואומר שרבי נחמן ממליץ לקנות סכין חדשה ומיד בכניסה להניף אותה בחוץ מספר פעמים וזה בעצמו גורם למזיקים להסתלק.

בצהרי היום של היום המיועד שמתי פעמי לסופר השכונתי, אחרי ריצות וקניות כיאה לחנוכת הבית, שבו נותר לקנות עוד מספר פריטים נחוצים בניהם בקבוקי שתיה קלה. נגשתי למחלקה וראיתי שהבקבוקים מסודרים בצורה שכובה אחת על גבי השני, וכך מדף מסודר על גבי מדף במרווח קטן יחסית.  

משום מה וזה רצון השם יתברך, לקחתי בקבוק שתיה מהמדף למעלה ומשכתי אותו החוצה, זה כנראה יצר חוסר איזון וכך עפו להם ברצף 30-40 ואולי אפילו יותר, בקבוקי שתיה עלי. אני נהדפתי מהבקבוקים שעפו ונפלו עלי ואינסטינקטיבית נפלתי על הרצפה כאשר אני מכסה את ראשי ומכניסה אותו פנימה וחוטפת בקבוק אחרי בקבוק על הראש והגב.

זה היה איום ונורא. אתם מנסים לדמיין לכם את הסיטואציה ההזויה הזו? עשרות בקבוקי שתיה נפלו עלי ברצף, שצף קצף.. הייתי מובכת. המומה. מבוהלת כולי. כאב לי והתחלתי להזיל דמעות מההלם.

קמתי בקושי רב פצועה ושרוטה בידי שמסביבי פזורים הבקבוקים שאך זה עתה עפו עליי. נגשתי לקופאית ספרתי לה מה קרה והלכתי לרכב. כשהגעתי לרכב נכנסתי פנימה התקשרתי לבעלי ופרצתי בבכי. הייתי המומה וכאובה. הכאבים התחילו להכאיב והרגשתי סחרחורת. אחרי בדיקות במיון התגלה שעברתי זעזוע מוח ופציעה בגב התחתון. התחלתי טיפולי פיזיותרפיה תוך שאני צולעת ומדדה עם לא מעט בכי.

היו הרבה נשמות טובות בדרך שייעצו לי לתבוע את הסופר ובכך גם להרוויח ים של כסף, שהרי מדובר במחדל רציני וברשלנות ואני יכולה לעשות יופי של כסף ורק לתבוע אותם.

אבל אני בחרתי אחרת. בחרתי אחרת מכמה סיבות. קודם כל , מה שמורי ורבי הרב שלום ארוש מלמד אותנו שאין ייסורים ללא עוון. וככזה אם קבלתי עונש עוד אבקש עליו כסף ו/או פיצויים? רציתי לקבל את הדין באהבה ובשלמות. שנית, הרב גם אומר שכסף שיש בו תביעה הוא לא כסף נקי, "כסף מלוכלך" כך קורה לו הרב. ובאמת עמוק עמוק בלב הרגשתי שכסף לא מגיע לי אלא באמת מה שהוחלט משמיים ואני צריכה ליישר עם זה קו ולא לעשות ביזניס.  

תבינו קוראים יקרים, אמונה זה רגש שהולך ומתפתח עם הזמן (בתנאי שנותנים לו את האפשרות הזו) שבסופו של דבר הולך ונטמע גם בשכל הישר ונהיה חלק אינטגרלי מהמהות של האדם ונכלל ברגש ובשכל. האמונה היא כמו שריר וככל שמאמנים ומחקים אותו יותר כך הוא יתחזק בהתאם, ילך יגדל ויתעצם לאין ערוך, כי לאמונה יש אינסוף דרגות. ולהיפך, אם חס וחלילה מרפים האמונה הולכת ונחלשת. האמונה היא אבן בסיס , יסוד ונדבך מאד שורשים בנפש האדם – וככל שהשריר מאומן יותר, כך בקו לינארי החיים של האדם טובים ומתוקים יותר. והפוך.

אז לכתחילה כאמור, תביעה לא באה בחשבון. עברתי טיפולי פיזיותרפיה אבל מידי פעם הכאבים הלכו וחזרו, בימי החורף הקרים, בשעות סטרס פתאום הרגשתי את הלחץ בחוליות התחתונות, ולפעמים דידיתי עם כאבים והיה לי קשה אפילו להזיז את הברך והרגל. אבל כאמור נצמדתי לחוק הרוחני שאומר שזה וודאי מגיע לי ואני צריכה לעשות על זה תשובה.

וכך, עבר לו הזמן ולפני חודשיים שלושה לערך התחלתי להתעורר באמצע הלילה מכאבים בחוליות שמקרינות על הירך עצמו. וכך זה חזר ונשנה מספר פעמים. ובלילה בהיר אחד, ישבתי על המיטה וחשבתי לעצמי ושתפתי את הקדוש ברוך הוא, וכך אמרתי לו:

"כבוד הקדוש ברוך הוא, לפני שבע שנים עברתי תאונה סופר מצחיקה ומזעזעת כאחת, הזויה מה שנקרא, לא קונבנציונאלית. קבלתי באהבה את מה שקרה ואפילו לא הלכתי לתבוע אותם. לא בקשתי כסף ולא בקשתי פיצוי על מה שקרה וידעתי שהכל מאתך יתברך ושזה מוודאי מגיע לי. ניסיתי לקבל את הדין באהבה עד כמה שיכולתי בהתאם לרמה הרוחנית בה הייתי. וידוע שאם אדם עושה תשובה אז נמתק הדין ואין צורך בו והוא מסתלק. אז אם כך, שאלתי היא , כבוד השם יתברך, אם עשיתי תשובה למה יש לי עדיין כאבים?".

באמת שאלתי. באמת רציתי לקבל תשובה. באמת לא הבנתי למה יש חלק חסר בפאזל. בקשתי לדעת ולהבין למה עדיין התמונה שבורה. רציתי לדעת את האמת!

והתשובה לא אחרה לבוא. יותר נכון היא הקדימה ואצה רצה אליי. הקדוש ברוך הוא ברב רחמיו האינסופיים ענה לי, דרך המחשבה. "קרוב לכל קוראיו, לכל אשר יקראהו באמת".

וכך, בעודי יושבת חושבת ומתחבטת בסוגיה נכנסת לי המחשבה הבאה בראש : "גברת רוחמה היקרה, להודות לשם יתברך הודית? האם אמרת תודה לקדוש ברוך הוא על מה שקרה לך שם בסופר? האם אמרת תודה על הקושי והייסורים? האם אמרת גם תודה שטוב שכך ולא יותר גרוע חלילה, כי מה היה קורה לולא היה מדובר בבקבוקי זכוכית? האם אמרת תודה שיצאת בזול באופן יחסי? האם בכלל קבלת את הייסורים בתודה שהרי שום רע לא יוצא מלמעלה!"

בום. נפל האסימון. החלק החסר בפאזל הושלם – הנחתי אותו כלאחר כבוד כחלק האחרון בסיפור, והתמונה השבורה התאחדה במפתיע לתמונה אחידה שכל חלקיה מאוחדים. תודה!

אז מדוע לא הומתק הדין ? כי התודה היא זו שממתיקה את הדין בשורשה, ולכן המשיכו עדיי הכאבים כי לא עשיתי תשובה שלמה ומלאה. תשובה ללא תודה היא חלקית, חסרה, לא שלמה. וככזה הכאבים עדיים המשיכו להציק מידי פעם כי היה חסר חלק בפאזל להשלים את כל התמונה.

ואז התחוורו לי אחד על אחד באופן ממשי דברי רבי נתן עליו השלום שאמר, "אם היו נותנים כולם שבח והודיה תמיד לה' יתברך בין על הטוב ובין על הרע בוודאי היו מתבטלים כל הצרות וכל הגלויות לגמרי, וכבר הייתה הגאולה השלימה".

ופה קוראים יקרים ונכבדים, טמון כל הסוד לכל הבעיות והמשברים, הקשיים והייסורים שעוברים על האדם בעולם הזה. האדם צריך אך ורק לתת שבח והודיה בין על הטוב ובין על הפחות טוב והכל יפתח. כי התודה ממתיקה את הדין משורשה.

ולא רק בעיניין של המתקות עסקינן, אלא כאשר אדם מודה הוא בעצם כאומר הקדוש ברוך הוא אני שמח עם כל מה שאתה עושה איתי, ובעיקר עם הכוס המלאה שבחיי ואני שמח במה שיש לי. עצם התודה היא הכרת הטוב והערכה כלפי כל השפעים שבורא עולם משפיע עלינו, בין ברוחני בין בגשמי. והתודה ממלאת את החלל החסר של  האמונה שאומרת שיש להודות על הרע כשם שיש להודות על הטוב.

אז.. תודה כבר זכית לומר היום לקדוש ברוך הוא? תודה היא יחידה בודדת, תודות היא כבר בעשרות, מאות ואלפים.. לשם תכווננו..

***

רוחמה אפרתי  B.A פסיכולוגיה ותקשורת, Master & Trainer NLPתת מודעי קליני רפואי, מרצה בכירה בנושאי פסיכולוגיה, תת מודע, יהדות וחסידות. מומחית בבעיות רגשיות  לילדים ומבוגרים.  לפרטים: 054-2176644