ממון

 

כל הדברים והחפצים כשיוצאים מרשות זה לרשות זה, שכל זה הוא רק בשביל בירור הניצוצות הקדושים שיש בכל דבר, זה בחינת שעולים מדרגא לדרגא, ואז צריכים לשבר הקליפה הקודמת לפרי, שזה בחינת הסיבובים והדמיונות שמסבבים הקדושה שבזו המדרגה, ועל כן רוב הקניינים – על ידי כסף, כי על ידי התגלות הגוונין עילאין, המלובשים בכסף וזהב דקדושה, על ידי זה משברים הקליפה הקודמת לפרי. ועל כן הזהירו רבותינו ז"ל על כל המצוות, שצריכים לקנותם באגר שלים, בכסף מלא. ועל כן צריכים להרחיק עצמו מלקבל מתנות, כמו שכתוב (משלי טו): "שונא מתנות יחיה", כי עליית הקדושה קשה כשתהיה בחינם, כי אם בכסף מלא כנ"ל.

 

 

 

כי בודאי כל אחד ואחד כפי מה שיודע בנפשו פחיתותו ראוי לו לדעת שהוא רחוק מאוד מאוד מהתפילה. כי תפילה גבוהה מאוד מאוד. וגבוהה יותר מלימוד התורה. ומהיכן יזכה לעבודה גבוהה כזו? על כן עליו לעשות את שלו: להתחיל בדיבורי התפילה בפשיטות גמור, אדון עולם אשר מלך וכו’, ויטה אוזנו מה שהוא אומר ויצמצם את מחשבתו מאוד שלא תתפזר מחשבתו לחוץ, רק שתהיה כל מחשבתו בתוך דיבורי התפילה ויתפלל כך כסדר בפשיטות גמור, אפילו בלי התעוררות וחיות והתלהבות וילך כך בתפילתו כמה וכמה מילים או דפים, עד שבתוך כך יעזרו ה’ ברחמיו להתעוררות, מה לעשות. אם יזכה יוכל לדבר אחר כך איזה קפיטל (מזמור) תהילים או בקשה ותחינה אחרת בכוונה.