עצה

 

מי שרוצה לשים ליבו על דרכיו, להסתכל על תכליתו וסופו הנצחי – הוא יודע ומבין, שצריכים בכל יום ויום עצות עמוקות רבות כדי להינצל ממה שצריך להינצל, כל אחד כפי ענייניו, עד שיזכה לעבור את היום בשלום, כי יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, וכמה סיבות והרפתקאות שעוברים על האדם בכל יום ויום, וכמה עצות עמוקות ותחבולות גדולות צריך בכל יום, שיזכה להינצל מהרוצחים והאורבים האכזריים, העומדים עליו בכל יום, שהם היצר הרע וחילותיו, וצריכים בכל יום ויום לצעוק הרבה ממעמקים, מעומק הלב מאוד מאוד, כמו שכתוב (תהלים קל): "ממעמקים קראתיך ה’", וכן: "צעק ליבם אל ה’" (איכה ב), עד שיזכה להמשיך עצות עמוקות מהצדיק האמת, שהם: "מים עמוקים עצה בלב איש, ואיש תבונה ידלנה" (משלי כ), כדי שיזכה לדעת לתת עצות בנפשו בכל דבר, באופן שיצליח על ידי זה הצלחה אמיתית ונצחית. ועל זה צעק דוד המלך ע"ה: "עד אנה אשית עצות בנפשי" (תהלים יג), וכן: "בעצתך תנחני" (תהלים עג), והוסיף: "אברך את ה’ אשר יעצני" (תהלים טז), ועל זה תיקנו חכמינו ז"ל להתפלל בכל יום: "ותקננו בעצה טובה מלפניך" (ברכות ד:).

 

 

"תורת ה’ תמימה" –כשתורת ה’ היא תמימה בלי שום חיסרון ומום, דהיינו, כשנזהרים לא לדבר ולמצוא שום חיסרון בשום אדם ישראלי, שהוא אות מהתורה, נמצא שאז תורת ה’ תמימה בלי שום חיסרון ומום, על כן היא: "משיבת נפש", כי אז דווקא זוכים לאהבת התורה, ומרגישים טעם מתיקות התורה שמשיבה את הנפש, כי אין בה חיסרון. ועל ידי זה זוכה האדם להתמדה בלימודו.