נוסחאות התפילה

  

א. בברכת שמע קולינו נכון להוסיף: חוס ורחם עלינו. וגם זה אינו מעכב כלל.

ב. בברכת מודים יש לומר: "ומגן ישענו אתה הוא, לדור ודור נודה לך" וכו’, שתיבות לדור ודור נמשכות לתיבת נודה וכו’. ויש להדגיש את הלמ"ד של ‘לך’, ככתוב בתהילים.

ג. בנוסח על הנסים בחנוכה ובפורים יש לומר "ועל הנסים" עם וא"ו, כי הוא המשך למה שאומר מקודם, מודים אנחנו לך וכו’, ועל ניסיך שבכל יום עמנו וכו’, ובהמשך לזה אומר ועל הנסים וכו’.

ד. בנוסח על הנסים בחנוכה צריך לומר בימי מתתיה בן יוחנן כהן גדול חשמונאי, הנו"ן בפתח, והאל"ף נחה, ואינה נרגשת כלל. ומכל מקום האומר חשמונאי, באלף חיריק, אין מזניחין אותו.

ה. בנוסח על הנסים בחנוכה צריך לומר: כשעמדה מלכות יוון הרשעה. ואין לומר כשעמדה עליהם, כיון שאומר אחר כך על עמך ישראל. ויש לומר הרשעה רי"ש בשווא והשי"ן בקמץ. וכן יש לומר לשכחם "תורתך", ולא מתורתך.

ו. בנוסח על הנסים בפורים יש לסיים "ועשית עמהם נסים ונפלאות" ולא נס ופלא. שאחר שהתחלנו ב"על הנסים" לשון רבים, אין למעט לומר נס ופלא.

ז. כשאין כהנים ואומר השליח ציבור אלוקינו ואלוקי אבותינו ברכינו בברכה המשולשת וכו’, צריך לומר בברכה, אות בי"ת הראשונה נקודתה בפת"ח. והשניה דגושה. ויש אומרים המשולשת בתורה, שהם שלושה פסוקים בתורה, ויש אומרים בברכה המשולשת, ואחר כך בתורה הכתובה וכו’. ויותר נכון לומר המשולשת בתורה.

ח. כשאין כהנים ואומר השליח ציבור אלוקינו ואלוקי אבותינו וכו’, צריך החזן לסיים בסוף: ושמו את שמי וכו’, שפסוק זה הבטחה שהקדוש ברוך הוא מסכים לברכת הכהנים. ופירוש ואני אברכם חוזר על ישראל. וקצת שליחי ציבור ספרדים אינם אומרים אותו, מפני שראו כן אצל מקצת שליחי ציבור אשכנזים הנוהגים כמו שכתב הרמ"א בדרכי משה שלא לאומרו, ואינם אלא טועים. ואין העם עונים אמן אחר ברכת כהנים של השליח ציבור, אלא כן יהי רצון.

ט. בנוסח שים שלום צריך לומר: "חן וחסד צדקה ורחמים".

י. בנוסח אל ארך אפים וכו’, יש לומר: גדולת רחמיך וחסדך תזכור היום לזרע ידידך וכו’.

יא. המנהג פשוט בארץ ישראל לומר מה נאמר לפניך יושב מרום קודם י"ג מידות. ואין לנו לשנות ממנהג זה. ומנהג ספרדים לאומרו רק בשני וחמישי ולא בכל יום.

יב. בעלינו לשבח יש לומר: "שלא שם חלקינו כהם וגורלנו ככל המונם", ומילת שלא חוזרת גם על הסיפא, וכאילו אמר ולא גורלנו ככל המונם.

יג. בתפילת ערבית יש לומר: "ואהבתך לא תסור ממנו לעולמים", ואין להוסיף וחמלתך, שאם כן היה צריך לסיים לא יסורו ממנו לעולמים.

יד. בתפילת ערבית יש לומר בנוסח אמת ואמונה: "האל העושה לנו נסים ונקמה בפרעה" וכו’. ויש אומרים האל העושה לנו נקמה בפרעה.

טו. בברכת השכיבנו המנהג לומר "כי אל שומרינו ומצלינו אתה מכל דבר רע ומפחד לילה". והנוסח הנכון בחתימת הברכה הוא: "ברוך אתה ה’ השומר את עמו ישראל לעד אמן". ויש המוסיפים השומר את עמו ישראל מכל דבר רע לעד. ואין זה נכון להוסיף בתוך חתימת הברכה נוסח שלא הוזכר בראשונים. ומכל מקום אין לגעור במי שמוסיף מכל דבר רע.

טז. כבר פשט המנהג אצל הספרדים לענות אמן אחר ברכת עצמו של ברכת השכיבנו, וכן אחר ברכת הפורס שלום עלינו וכו’ בשבת.

יז. בברכת השכיבנו בליל שבת יש לומר: "ופרוס עלינו ועל ירושלים עירך סוכת שלום", בלי תיבת רחמים. (ואם טעה וחתם בשבת: "השומר את עמו ישראל לעד אמן", או שחתם בימי החול: "הפורס סוכת שלום" וכו’, ולא תיקן בתוך כדי דיבור, יצא.

יח. בנוסח נשמת כל חי שבתפילת שחרית של שבת יש לומר: "הנה לא ינום ולא יישן". ותיבת ער נמחקת. וממשיך "המשיח אלמים והמפענח נעלמים" וכו’. וצריך לומר: "הן הם יודו ויברכו וישבחו ויפארו את שמך" בלא תיבת וישוררו.

יט. בנוסח נשמת כל חי צריך לומר "וכל עין לך תצפה" התי"ו בשווא והצד"י בפתח. ודלא כהאומרים אות ת’ בחיריק אות צ’ בשווא.

כ. בנוסח תפילת שבת מנהג ספרדים לומר "שרפים וחיות ואופני הקודש". ויש אומרים שרפים ואופנים וחיות הקודש.