תורה לח – המשך

 

ז

 

וזה שסיפר התנא (בכורות נ"ז ע"ב): ארז נפל במקומנו, ועברו עליו שישה עשר קרנות על חודו. כי ידוע, שהצדיק שעובד את ה’ בדביקות גדול, ובשכל גדול, כשנופל לאיזה מדרגה פחותה ממנה, אע"פ שזאת המדרגה שהוא עכשיו בה, גם היא מדרגה גדולה לערך שאר הצדיקים, אבל מחמת שלפי ערכו הוי ליה נפילה, הוא מתבייש בזה המדרגה, כאילו חטא איזה חטא, ועושה תשובה על זה כאילו חטא, ובא על ידי זה לבושה גדולה, היינו בחינת תפילין, בחינת: אז תבין יראת ה’, ובא לבחינת ידיעה חדשה והכרה.

 

ועיקר הארת התפילין באים ע"י הלוחות, כמובא (בזוהר בראשית וכי תשא הנ"ל): כשאמרו ישראל נעשה ונשמע, זכו לחגירת זיינא עילאה. ומשה זכה לקֵרוּן עור פנים מאור הלוחות, כי הם המוחין בעצמו, כי ע"י חידוד השכל בתורה נתחדדו המוחין, ונתוסף בו הכרה ומתבייש ביותר. והלוחות הם שורש התורה, ונקראים י"ו, על שם עשרת הדברות, ואורכן ואו ורוחבן ואו (ב"ב י"ד), והצדיק נקרא ארז בלבנון.

 

וזה שסיפר התנא בשבחו של הצדיק, שהיה צדיק בדורו, ונפל במקומנו, כי בודאי מדרגת התנא היתה גם כן גדולה, אבל לפי ערך הצדיק היתה נפילה. ועברו – לשון התגלות, כמו שכתוב (שמות י"ב): ועבר ה’ לנגוף את מצרים, ותרגם אונקלוס: ואתגלי. י"ו קרנות על חודו – היינו ע"י חידוד שכלו וחידוש שכלו, שקיבל ע"י התורה שנקרא י"ו כנ"ל, נתגלה קֵרוּן עור הפנים, היינו בושה, בחינת תפילין.

 

גם הקב"ה נקרא מקומו של עולם, וזה פירוש: נפל במקומנו, שנפל להשגות אלקות לפי השגתנו, הגם שגם השגתנו גדולה, אבל לפי ערכו הוי ליה נפילה, ששב בתשובה ומתבייש בהשגתנו. וזה פירוש: בראשית – ירא בשת, כי היראה הוא הבושה. תמן ראשי תמן בת, אלה ראשי בית אבותם (שמות ו’), היינו תלת גוונין דעינא בת עין, רמז מקום התפילין, ולטוטפות בין עיניך (שם י"ג), ותלת גוונין דעינא ובת עין, הם ארבע פרשיות:

  

וזה פירוש: אם תשיב משבת רגליך עשות חפצך ביום קדשי (ישעיה נ"ח). כי שבת – בחינת בושה, רגלך – בתחילה צריך לתקן הדיבור, הנקרא רגל. ואיך תתקן הדבור? עשות חפצך ביום קדשי – כי זוהמת הנחש גרם שלושים ותשע קללות, שלושים ותשע מלאכות, וצריך כל אדם להמשיך קדושת שבת, לקדש ימי החול, כדאיתא במכילתא: זכור את יום השבת – זכרהו מאחד בשבת, ולפי הקדושה שמקדש ימי החול, כן נדחה זוהמת הנחש, קץ כל בשר, שהוא בחינת רוח סערה, ועל ידי זה עולה הדיבור. וזה פירוש: עשות חפצך – כשאתה עושה חפציך, היינו בימי החול, ביום קדשי – ידמה כאילו עכשיו יום קדשי. היינו, שתמשיך מקדושת שבת על ימי החול, ותקדישם משלושים ותשע מלאכות.

 

וזה (חגיגה דף י"ב ע"ב): תניא רבי יוסי אומר: אוי להם לבריות, רואים ואינם יודעים מה רואים, הארץ עומדת על עמודים – היינו בינה, ארץ החיים, שממנה תוצאות התפילין כנ"ל, והתפילה נקרא עמוד, על שם (תהלים ק"ו): ויעמוד פינחס. ועמודים – בחינת תפילה, על המים – היינו על הלב, כמו שכתוב (איכה ב’): שפכי כמים לבך נוכח פני ה’.

 

ומים על ההרים – זו בחינת תורה, שע"י נתעורר חסד אברהם, כי ההרים זו תורה, שהוא מרומם, כמו שכתוב (משלי ח’): בי מלכים ימלוכו. גם אברהם נקרא הר, כמו שכתוב (בראשית י"ב): ההרה המלט. והרים על הרוח – היינו רוח פיו של הקב"ה, היינו בחינת דיבור, שע"י התורת חסד נתעלה הדיבור כנ"ל, כמו שכתוב: שכבי עד הבקר.

 

ורוח על סערה – היינו שבחינת קץ כל בשר, הוא בחינת אחר הדברים, הוא יונק מהדיבור, ונעשה רוח סערה כנ"ל. וסערה על זרועו של הקב"ה – כי הבריות צריכין לקץ כל בשר, כמו שכתוב: והנה טוב מאוד – דא מלאך המוות (ב"ר פ"ט), והשתלשלותם מגבורות עילאין, כי הוא טוב מאד. וזהו שסערה בזרוע. זרוע, אלו חמשה גבורות, שמשם חיותו עד זמן בילע המות לנצח (ישעי’ כ"ח):

 

וזה פירוש: מרכבות פרעה וחילו – היינו בחינת תפילין, כמובא בזוהר (ויגש דף ר"י ע"א), שפרעה היא אמא, דכל נהירין אתפרען ואתגליין מינה. ותפילין נקרא מרכבות, כמו שכתוב (דברים ל"ג): רוכב שמים. ושמים, אש ומים, בחינת גוונין, כי תפילין הם נהרין מאמא עילאה.

 

וע"י מה תזכה לבחינת תפילין? – ירה בים. ירה, הם הגבורות (פירוש: "ירה" עם הכולל גימטריא גבורה). בים, הוא בחינת דיבור, כשתקשר ותעלה את הדיבור לשורשה. וע"י מה תוכל להעלות את הדיבור לשורשה? ע"י לימוד התורה בלילה, שע"י לימוד הזה, נמשך חוט של חסד, ואז: הבוקר אור וכו’, ואז הדיבור עולה ונעשה בת אברהם, כמו שאמרו (ב"ב ט"ז ע"ב): בת היתה לו לאברהם וּבַכֹּל שמה. בים גימטריא בַּכֹּל. וזה: ומבחר שלישיו טובעו בים, התורה נקרא אורייתא תליתאי (שבת פ"ח), ומבחר דא אברהם כמו שכתוב (נחמיה ט’): אשר בחרת באברם. פירוש, ע"י התורה, שעל ידה נתעורר מידת אברהם, ע"י נתתקן הדיבור, וקץ כל בשר ימבע בנוקבא דתהומא רבא.

 

וזו: טובעו בים סוף – סוף, הוא בחינת קץ כל בשר, שהוא דבוק בים הדיבור, יטבע בנוקבא דתהומא רבא, ע"י בֹּקֶר דאברהם, שנתעורר ע"י התורה כנ"ל:

 

(זאת התורה היא סוד כוונות תפילין, כמבואר שם בתוך דברי התורה הזאת, וכנרשם מן הצד בהגה איך כל כוונות תפילין כלולין שם, והדברים מובנים למשכילים. ועדיין צריכין ביאור רחב לבאר הדבר היטב, ואם יהיה אלקים עמדי, יתבאר הדבר במקום אחר בעזרת השם יתברך. ודע, ששמעתי מפיו הקדוש, שחשב כמה וכמה תורות, ואמר, שכולם הם סוד כוונות תפילין, דהיינו התורה "בחצוצרות וקול שופר", ו"אנכי ה’ אלקיך", ו"קרא את יהושע" וכו’, והתורה "מי האיש החפץ חיים", "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים", "אשרי העם – זרקא", והתורה הזאת: "מרכבות פרעה" וכו’. ועוד כמה וכמה תורות גדולות שאיני זוכר עתה לפרטם, ואמר, שכולם הם סוד כוונות תפילין. אשרי הזוכה להשיגם):