חלק ב-תורה יב- המשך

וזה בחינת בחינת (תהלים כט): ובהיכלו כולו אומר כבוד – שבכל מאמר מלובש בו כבודו יתברך, שעל ידי זה נברא העולם, כי מלא כל הארץ כבודו (ישעיה ו), ואפילו בעבירות ודברים רעים ח"ו, ששם אין כבודו יתברך, בבחינת (ישעיה מב): וכבודי לאחר לא אתן, שיש גבול להכבוד שלא יתפשט לשם, ואע"פ שמלא כל הארץ כבודו, עם כל זה יש גבול כשמגיע למקומות הנ"ל, שלא יצא לשם, בבחינת: וכבודי לאחר לא אתן כנ"ל. ויש גבול לכל כבוד וכבוד, שמלובש בכל מאמר ומאמר מעשרה מאמרות כנ"ל, שלא יתפשט למקומות החיצונים כנ"ל.

 

אבל דע, כי אעפ"כ בודאי גם הם מקבלים חיות ממנו יתברך, ואפילו מקומות המטונפים או בתי עבודה זרה צריכין גם כן לקבל חיות ממנו יתברך. אך דע, כי הם מקבלים מבחינת מאמר סתום, שהוא בראשית מאמר סתום (ע’ חא"ג שבת קד ד"ה מם סתומה מאמר מתום), שהוא כולל כל המאמרות, וכולם מקבלים חיות ממנו. והכבוד של המאמר סתום הוא סתום ונעלם בתכלית ההסתרה, ומשם הם מקבלין חיות, כי מבחינת הכבוד והמאמרות המתגלים, אי אפשר להם לקבל חיות משם, בבחינת: וכבודי לאחר לא אתן כנ"ל, רק מהמאמר סתום, שהוא נסתר בתכלית ההסתרה, משם מקבלין חיות.

 

ודבר זה אי אפשר להבין, ואסור להרהר בזה כלל. ועל כן כשאדם נופל, חס ושלום, לבחינת מקומות אלו, דהיינו לבחינת מקומות המטונפים, ונופל לספיקות והרהורים ובלבולים גדולים, ואזי מתחיל להסתכל על עצמו, ורואה שרחוק מאד מכבודו יתברך, ושואל ומבקש איה מקום כבודו, מאחר שרואה בעצמו שרחוק מכבודו יתברך, מאחר שנפל למקומות כאלו, רחמנא ליצלן, וזה זה עיקר תיקונו ועלייתו, בבחינת ירידה תכלית העליה, המובא בספרים. כי "איה" מקום כבודו – זה בחינת הכבוד עליון של המאמר העליון, דהיינו המאמר סתום בראשית כנ"ל, שמשם נמשך חיות למקומות האלו.

 

נמצא, כשמבקש ומחפש "איה" מקום כבודו, בזה בעצמו הוא חוזר ועולה אל הכבוד העליון, שהוא בחינת "איה", שמגודל הסתרתו והעלמו הוא מחיה מקומות הללו, ועכשיו, על ידי שהוא נפל לשם, ואזי מבקש "איה" מקום כבודו, ובזה חוזר ומדבק עצמו לשם, ומחיה את נפילתו, ועולה בתכלית העליה. וזה בחינת קרבן עולה, שמכפר על הרהור הלב, כמו שאמרו רז"ל (מ"ר ויקרא פ"ז), כמו שכתוב: והעולה על רוחכם – שעולה מכפר ההרהור. כי יש בחינת (תהלים לח): ליבי סחרחר, כי יש קליפה, שהיא מעקמת ומסבבת הלב בעיקומים וסיבובים ובלבולים הרבה, והיא בחינת קליפת נוגה. ועל כן נקרא סחרחר, תרגום של סביב: סחור סחור, בחינת (יחזקאל א): ונוגה לו סביב, כי היא בחינת תרגום, כמובא (ע’ בליקוטי א’ סי’ יט), ועל כן כתיב בלשון תרגום. וכשאדם נופל לשם, שזה בחינת מקומות המטונפים, ואזי מבקש וצועק "איה" מקום כבודו, וזה בעצמו תיקונו, כי חוזר ושב אל הכבוד העליון, שהוא בחינת "איה" כנ"ל.