אצלי? הכל בסדר
כולם נמצאים בהצגה של "אצלי הכל בסדר", וכל אחד מסתובב עם עגמת הנפש שלו כשהיא מוסתרת מתחת לכמה וכמה כיסויים ומסכות, והוא בטוח שהוא היחיד שחש כך. אך יש דרך להרגיש אחרת!
כולם נמצאים בהצגה של "אצלי הכל בסדר",
וכל אחד מסתובב עם עגמת הנפש שלו כשהיא
מוסתרת מתחת לכמה וכמה כיסויים ומסכות,
והוא בטוח שהוא היחיד שחש כך. אך יש דרך
להרגיש אחרת!
חג החנוכה קרב ובא וצריכים אנו להכין עצמנו על מנת לקבל את האור הנפלא של חנוכה.
כותב רבינו (ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב’): "ימי חנוכה הם ימי הודאה, כמו שכתוב (שבת סא): וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל וכו’. וימי הודאה זה בחינת שעשוע עולם הבא, כי זה עיקר שעשוע עולם הבא – להודות ולהלל לשמו הגדול יתברך ולהכיר אותו יתברך, שעל ידי זה סמוכים וקרובים אליו יתברך, כי כל מה שיודעין ומכירין אותו יתברך ביותר, סמוכין אליו ביותר.
"כי שאר כל הדברים והמועדים יתבטלו לעתיד כולם, בבחינת "כל הקרבנות בטלין, חוץ מקרבן תודה (כי לעתיד לבוא לא יהיו עוונות, ולא יצטרכו קרבנות לכפר על עוונות, רק קרבן תודה ישאר שאינו בא על עבירות), דהיינו, שלא ישאר לעתיד לבוא, רק בחינת תודה והודאה, להודות ולהלל ולדעת אותו יתברך, כמו שכתוב (ישעיה יא): ‘ומלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים’, שזה כל שעשוע עולם הבא – לדעת את השם".
נמצא, שבימי חנוכה מאיר האור שיהיה בעולם הבא – אור ההודאה וההלל, ויכולים אנו לזכות לטעום מעין עולם הבא כבר בעולם הזה, על ידי ההודאה וההלל לשמו הגדול יתברך.
בתורה ד’ כותב רבינו, שכשאדם יודע שכל מאורעותיו הן לטובתו – זאת הבחינה היא מעין עולם הבא. ומובן היטב, שכאשר אדם מאמין שהכל לטובה בודאי הוא מהלל ומודה להשם על הכל, הן על הטובות והן על מה שנראה רע, ונמצא שהוא חי כמו שיהיה בעולם הבא שאז יודו על הכל, הן על הטובות והן על מה שנראה רע, כמו שאמרו חז"ל על הפסוק: "ביום ההוא יהיה ה’ אחד ושמו אחד", ושאלו – וכי עכשיו אין הוא אחד ושמו אחד? אלא התשובה היא, שבעולם הזה מברכים על הטובה – הטוב והמטיב, ועל הרעה – ברוך דיין אמת, ואילו לעתיד לבוא, בעולם הבא, יברכו על הכל הטוב והמטיב.
מדוע יברכו על הכל הטוב והמטיב? מפני שתתמלא הארץ דעה את השם, כלומר שתגדל הדעת מאוד, עד שיראו ויבינו שגם הרעות הן בעצם טובות גדולות ויודו עליהן באותה שמחה שמודים על הטובות.
נמצא, שעל ידי שאדם זוכה ל’דעת’ אזי הוא יכול להודות על הכל, ואפילו שהוא חי בעולם הזה הוא מרגיש כאילו שהוא כבר בעולם הבא – מלא בשמחה עצומה ובחשק להודות ולהלל את השם בלי הפסק.
ובאמת – כותב רבי נתן (ליקוטי הלכות. הלכות פריקה וטעינה הלכה ד’) – כל הצרות והגלויות שעוברות על האדם בפרט ובכלל, כולן אך ורק מחוסר בהודאה ושמחה:
"כי באמת, אם היו הכל שומעים לקול הצדיקי אמת, לילך בדרך זה, להאמין תמיד בהשם יתברך שהכל לטובה, וליתן שבח והודיה תמיד להשם יתברך בין בטיבו בין בעקו (בין בטובה ובין בצרה), כמו שכתוב (תהלים נו): "באלוקים (מידת הדין) אהלל דבר, ביהו-ה (מידת הרחמים) אהלל דבר, בודאי היו מתבטלים כל הצרות וכל הגלויות לגמרי (!) וכבר היתה גאולה שלימה."
ומביא שם עוד בהלכה הנ"ל, שעל כל אדם בהכרח עוברות כמה וכמה מיני הרפתקאות ותלאות בגוף ובנפש במשך ימי חייו, כי "אדם לעמל יולד", ובפרט בגלות הזה אשר תקפו הצרות יותר ויותר, ובפרט צרת הנפש, שאין הנפש שמחה ואין לבני האדם חיות וחשק לחיות אף על פי שיש להם הכל, ומגודל היסורים העוברים על כל אחד ואחד, לכל אחד נדמה שהשם יתברך נגדו, חס ושלום.
ובפרט כאשר אדם לא יכול לגלות ולספר לאחרים את יסוריו, כי כולם נמצאים בהצגה של "אצלי הכל בסדר", וכל אחד מסתובב עם עגמת הנפש שלו כשהיא מוסתרת מתחת לכמה וכמה כיסויים ומסכות, והוא בטוח שהוא היחיד שחש כך, וחושב שמשהו לא בסדר רק אצלו, ושכולם מאושרים ורק הוא מסכן, ורק הוא לא מוצא את עצמו, ולכן מתגברת עליו עוד יותר העצבות והמרה השחורה.
אולם אם היה יודע מה מתרחש בליבם של כל הסובבים אותו היתה לו חצי נחמה, כמו שאומרים "צרת רבים חצי נחמה", משום שהיה רואה שאותם מוצלחים שהוא מקנא בהם אין להם חיות, ויש מהם שרוצים ממש לשים קץ לחייהם מכיון שאינם יכולים לסבול את השקר שבו הם חיים, כי ככל שהאדם נמצא במעמד שיותר מחייב אותו להיות מאושר, כגון שהוא עשיר ומוצלח ומפורסם וכו’, כך הוא מאבד יותר את החשק לחיות משום שרואה כל הזמן את הפער בין הדמיון – שהוא היה אמור להיות מאושר עקב הצלחתו אך הוא אומלל בתוכו, כמו שרואים הרבה מפורסמים ששמו קץ לחייהם או שחיים בפראנויות ודמיונות, וזה רק משום שכל זמן שאדם אינו מגיע לממש את הדמיון שלו לכן הוא חושב שהאושר ניתן להשגה רק "אם יהיה לי כך וכך", או "אם אגיע למעמד זה וכו’". אך כשבאמת הוא מגיע למעמד ולהצלחה לה קיווה אז הוא רואה את השקר, שאין לו שום חיות מהדמיון, כי אין זה מעלה או מוריד ממי שהוא, כי האדם נשאר תמיד עם עצמו, וגם כשכולם חושבים שהוא כליל השלמות הוא יודע מי הוא באמת.
ונחזור לדברי רבי נתן (בהלכה הנ"ל), שכאשר עוברים על האדם יסורים הוא נוטה לחשוב שכוונת הבורא היא לרעה, חס ושלום (דבר שהוא כפירה גמורה באמונה), ואילו האמת היא להפך לגמרי, כי כוונת השם יתברך היא בודאי לטובה ולא לרעה, כמו שאמרו חז"ל (ומובא ב"שולחן ערוך" להלכה), שחייב אדם לומר בכל עת: כל דעביד רחמנא לטב עביד – כל מה שהשם עושה לטובה הוא עושה.
על כן עיקר העצה היא הדרך שאנו מתחנכים בה בימי החנוכה, כלומר להרגיל עצמו בתודה והודאה להשם יתברך, שזה בחינת שעשוע עולם הבא. להודות ולהלל להשם יתברך על כל החסדים והנפלאות שעשה עמו עד הנה, והוציא ומילט את נפשו מכמה צרות ותלאות בגוף ונפש וממון, כי על כל אדם שבעולם בודאי כבר עברו כמה צרות וניצל מהם, או שניצל מכמה צרות שבאו על אחרים והוא ניצל מהם לגמרי ולא נפגע מהן כלל, ועל כן אנו צריכים להודות ולהלל להשם יתברך בלב שלם על כל זה.
והעיקר הוא להודות ולהלל אותו יתברך על עיקר החסד והטובה הנצחית אשר הפליא חסדו הגדול עמנו והבדילנו מן התועים ובחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, ואפילו שיודע האדם פחיתותו וגריעותו אף-על-פי-כן הוא חסד נפלא "שלא עשני גוי", כמו כן לדעת שבכל אחד מישראל יש הרבה נקודות טובות, ובכל זה צריך להחיות את עצמו ולתת שבח והודיה בכל יום להשם יתברך בשמחה, ובפרט כשעובר על האדם איזה צרה ויסורים ר"ל, יותר ויותר צריך הוא להיזכר בחסדים ובטובות שעשה השם עימו עד עתה, ולהודות ולהלל, שעל ידי זה דייקא יהיה ניצול מן הצרה וכו’. עיין שם בכל ההלכה כולה וראה נפלאות, כיצד על ידי השמחה וההודאה האדם נפדה מכל הצרות והגלויות.
והכלל הוא, שהודאה וההלל תלויים בדעת, וככל שיש לאדם יותר דעת, הוא רוצה יותר להודות ולהלל את השם. וככל שהוא מודה ומהלל יותר להשם כך גודלת יותר דעתו ונמצא שזה תלוי בזה וזה תלוי בזה, לכן צריכים להרבות בהודאה ולהלל וכן לצעוק הרבה אל השם יתברך שיחננו מאיתו חכמה בינה ודעת – לדעת אותו יתברך ולהכיר אותו יתברך, שעל ידי זה סמוכים וקרובים אליו יתברך שזה בחינת שעשוע עולם הבא וכו’, ולכל זה אפשר לזכות בחנוכה הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה.
השם יתברך יזכנו להגיע לימי החנוכה בריאים ושלמים, עם הרבה תפילות והכנה לעבודת ההודאה, שנזכה להרבות בהודאה ולהלל בימי החנוכה ולהמשיך את האור של חנוכה – שהוא אור העולם הבא – על משך כל השנה כולה ועל כל החיים, ונזכה לחנוכת בית מקדשנו ולביאת משיח צדקנו ולגאולה שלימה במהרה בימינו, אמן ואמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור