כיצד נחגוג את פורים?

בשום מקום בעולם ובשום זמן בחיים אין שמחה שתשווה לשמחת עם ישראל בימי הפורים. רק מתקדש הערב וכמו רוח מעולם אחר לגמרי יורדת והופכת את כולנו...

6 דק' קריאה

הרב מנחם אזולאי

פורסם בתאריך 06.04.21

בשום מקום בעולם ובשום זמן בחיים אין שמחה
שתשווה לשמחת עם ישראל בימי הפורים. רק
מתקדש הערב וכמו רוח מעולם אחר לגמרי יורדת
והופכת את כולנו למשהו…
  
  
האור של פורים
 
ביום פורים יורד אור נפלא מאוד לעולם. זהו אור של חסד, אור הקב"ה בשלמות, ללא לבושים כלל. זהו האור הגנוז.
 
לא סתם אומרים העולם "לא כל יום פורים". כי באמת, זהו יום מיוחד במינו, היום הכי חשוב בשנה, ואפילו יום הכיפורים הקדוש אומרים עליו שהוא כְּפורים – כמו פורים (תיקוני זוהר).
 
מהו הסוד של היום הנפלא הזה?
 
בפורים מתבטל שורש הרע לגמרי, מתבטלת קליפת המן עמלק (תאוות ומידות רעות), אין אחיזה לחיצונים, ומתגלה אור האהבה והרצון האלוקי בכל מעשי הבריאה. ואם כך, בשונה משבת או יום טוב מותר לנסוע ולבשל ולעשות שאר מלאכות, שכן אין המלאכות ועסקי החול יכולים להסתיר את האור.
 
אור הצדיק
 
בחינה נוספת אור הפורים היא אורו של הצדיק, בחינת מרדכי.
 
ומרדכי (הצדיק) יצא מלפני המלך (מלך מלכי המלכים). היינו, שאז בפורים אנו זוכים שנתגלה אור הצדיק האמת שבכל דור ודור בהתגלות גדולה מאוד, ואז זוכים הכל להתקרב אל השם יתברך, אפילו הרחוקים מאוד מאוד מן הקדושה בבחינת "ורבים מעמי הארץ מתייהדים". כי כשנתגלה האמת, ויודעים מצדיקים אמיתיים, אזי הכל יכולים להתקרב לה' יתברך, כי הצדיקי אמת מקרבים את כולם לקב"ה.
 
אומר האר"י הקדוש ("פרי עץ חיים", שער הפורים, פרק ה): "והשם יתברך רצה להיטיב עמנו…שתמיד בימים האלה תתגלה אותה הארה של מרדכי ותישאר קיימת תמיד, וזהו שאמרו רבותינו ז"ל: כל המועדים עתידים להיבטל חוץ מפורים, שנאמר: וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם".
 
שמחת הפורים – להתחבר אל השורש
 
"בשום מקום בעולם ובשום זמן בחיים אין שמחה שתשווה לשמחת עם ישראל בימי הפורים. רק מתקדש הערב וכמו רוח מעולם אחר לגמרי יורדת והופכת את כולנו למשהו שמעולם לא היינו. פתאום הלב כל כך מתרחב עד שהוא מבקש להטביע את כל העולם כולו במשלוחים ובמתנות. פתאום הרגליים, אלו שכל השנה לא מניחות לנו להתשחרר לרגע מהקרקע, לא מוצאות הפעם שום מנוחה וחפצות רק לרקוד, ופתאום אף אחד לא מתבייש לקפץ בשווקים וברחובות ולזעוק את כל האמת בגרונות ניחרים בראש כל חוצות…ברגע אחד הכל נהיה כל כך טוב, כל כך קדוש, כל כך מואר, כל כך מזכיר את ימות המשיח" ("אור האורות", ימי הפורים הקדושים).
 
מתי אדם באמת שמח? כשהוא חוזר להתאחד עם השורש שלו. (כשם שהוא נפרד ממנו הוא עצוב וקודר). ומהו השורש שכל הברואים נכספים אליו? "צדיק יסוד עולם" (משלי י).
 
"יש לו להקב"ה צדיק אחד בעולם וחביב לו מפני שמקיים כל העולם כולו, והוא יסודו של עולם והוא סובל כל העולם, אהוב וחביב למעלה, נורא ואדיר למטה, והוא יסוד הנפשות כולם" (זוהר, ח"א, דף רס"ה).
 
"כי זה הצדיק הוא רק יחיד בעולם, שכל הדברים נמשכים ממנו, ויש לו כוח המושך להמשיך כל הדברים אליו" (ליקו"מ, תורה ע).
 
"כי כל עם ישראל כולם כאחד תאבים ומשתוקקים ומצפים ומחכים להתקרב לצדיק האמת" (ליקוטי תפילות, ד).
 
ובפורים מתגלית ההסתרה: "ומרדכי יוצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה…וליהודים היתה אורה ושמחה" (אסתר ט).
 
זהו מקור השמחה של פורים. לכן אומרים לנו, כי פורים הוא ההתחלה של כל התתחלות. זאת, משום שהשמחה היא הבסיס לכל. זו שלמות הנפש. אדם שמח מתמלא בכוחות, הן לעצמו והן לזולת.
 
רבינו נותן לנו עצה נפלאה כיצד לשמוח (שיחות הר"ן, ע"ד): "לפעמים צריך האדם להכריח עצמו לשמוח בכל מה שיוכל כדי לזכות לשמחה, ואפילו ידמה בעצמו כמו שהוא באמת שמח, עד שיגיע לשמחה אמיתית". רבי נחמן אומר לנו ש"האמת לאמיתו הוא, שכל יהודי יש בתוכו שמחה עצומה בשמחת יהדותו, וחשק נפלא להאיר פני חברו, רק כל זה בהסתרה שבתוך הסתרה ולכן צריך האדם לדמות בעצמו כמו שיש לו המעלות שבקדושה וגלותם מתוך החושך האופף אותן עד אשר באמת יגיע לזה".
 
התחפושת
 
התחפושת מרמזת על ישראל מצד הקדושה, ועל עשיו מצד הטומאה.
 
ישראל – צדיקים נסתרים. כמו בתחפושת. זו המעלה הגדולה מן הכל. מתן בסתר. לעשות כל דבר בעבודת ה' בלי שידעו. רק לכבודך ה' יתברך, לא לכבודנו. כמה שפחות להתבלט, להרעיש, למשוך תשומת לב. כמה שיותר להסתתר, לעשות בצנעה, לשמור בסוד, רק למענך אבי שבשמים. לא רוצה כלום לעצמי. כמו בתוך תחפושת.
 
עשיו – אין פיו וליבו שווים. אומר דבר אחד ומתכוון לדבר שני. ה' יתברך שונא שקרנים. גם אנו מתרחקים מבני אדם שאינם דוברים אמת. זו מידה מכוערת כל כך, עד שאדם שרגיל לשקר אין שום טעם לחייו.
 
אמת היא עצם קיום העולם, ככתוב: "בראשית ברא אלוקים" – סופי תיבות אמת. הקב"ה הוא עצם האמת ועיקר ההשתוקקות של ה' יתברך אינו אלא אל האמת. ואילו על ידי שקר, הוא (האדם) מסלק את הקב"ה, ככתוב (תהלים קא): "דובר שקרים לא יכון לנגד עיניו". "אבל על ידי האמת הקב"ה שוכן עמו, ככתוב: "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראו באמת" (ליקו"מ, תורה ל).
 
היבט נוסף על התחפושת אנו מוצאים בדברי רבי נתן: "בפורים צריכין להמשיך שלום גדול, אפילו עם אומות העולם, כדי שישובו כולם לאמונת ישראל על ידי ריבוי השלום, וז בחינת מה שמשנין עצמם בפורים ומלבישין את פניהם ומדמין עצמן לאומה אחרת, לישמעאל או לעכו"ם אחר, זה בחינת משנין מפני דרכי השלום. כי כשצריכין להרבות שלום צריכין לפעמים לשנות ולהתנהג ברמאות למען השלום, כי צריכין להתדמות לכל אחד ואחד כפי רצונו כדי לאחוז בשלום עמו, כדי למשכו ולקרבו לה' יתברך" (ליקוטי הלכות, קרחה וכתובת קעקע, ג, כא).
 
יש כאן יסוד חשוב בקרוב רחוקים. למצוא את המשותף, לבוא ממקום של צניעות וענוה, שהרי כל ישראל מלאים מצוות כרימון, גם מי שלא זכה עדיין לחיות חיי תורה ומצוות. "להתדמות לכל אחד ואחד כפי רצונו, כדי למשכו ולקרבו לה' יתברך…"
 
המלחמה בעמלק, מדוע?
 
על מה ולמה המלחמה הזו בעמלק, יותר מאשר בשאר שונאי ישראל ורודפיו? משום שעמלק ניסה לפגוע במקום הכי רגיש, הכי חשוב – ברצון! עמלק ניסה להכניס קרירות בללבבות, פקפוק וחוסר אמונה.
 
כשיש לאדם רצון הוא חש חיות והתלהבות. רצון – מלשון ריצה. אדם בלי רצון לא יגיע לשום מקום, גם אם יש לו יכולת, כוח, כסף, קשרים וכו'. "אין דבר העומד בפני הרצון" – ואת זה רצה עמלק לקחת מהם. את הרצון. את ההתלהבות בעבודת ה', את השמחה והחיות. לכן המצוה – לזכור ולא לשכוח! משום שכאן טמונה הסכנה הגדולה ביותר.
 
דבר נוסף, כאשר עם ישראל התלונן במדבר: "היש ה' בקרבנו", מיד ממשיכה התורה במלחמת עמלק, כדי להורות שכך הוא הדבר גם בפרטיות – העמלק של כל אחד ואחד הוא – "היש ה' בקרבי". כלומר, חוסר אמונה שה' נמצא איתי, שומע את תפילותי ויכול להושיע אותי ולתת לי כל מחסורי.  לכן, כדי להגן על הרצון אנו מצווים לזכור בכל יום: "זכור את אשר עשה לך עמלק", משום שבזה אנו מגנים על האמונה.
 
אחווה ורעות
 
משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים – כדי להרבות אהבה ורעות בין אדם לחברו. זו תכלית האדם בעולמו. הנס קרה לנו בזכות האחוה בין איש לרעהו, בזכות האחדות של כלל ישראל. כי בזמן שישראל באחדות, אין בהם שום חסרון, וגם הרעים שבהם נעשים טובים. עקרון זה זהה גם לעניין מחצית השקל, המרמזת על חשיבות האחדות. כל אחד הוא חצי ("ישנו עם מפוזר ומפורד"), והתיקון לכך – "לך כנוס את היהודים" (אחדות). דרך נוספת להרגיש שלמות, היא האחדות עם בורא עולם.
 
סעודת פורים
 
מקיימים את סעודת הפורים כדי שלא נשכח, חלילה, את מקור החסד בעולם ונודה לבורא עולם על הישועה שהושיע אותנו. ישנה מעלה עצומה לסעודת פורים, וכך נאמר: אף על פי שיש בה הנאת הגוף, היא מתקנת את הנפש תיקון גדול ומרוממת את הנשמה בהתרוממות שאין למעלה ממנה. כי בסעודה זו מרומז שתוקן לגמרי חטאם הראשון, שנהנו מסעודתו של אותו רשע.
 
כל הפושט יד
 
בפורים, כל מי שפושט יד נותנים לו. אמירה שפועלת לשני הכיוונים – לתת צדקה למי שפושט יד ומבקש מאיתנו, ולפשוט יד ולבקש מהקב"ה שישיב לנו באותה מידה שאנו נותנים, וייתן לנו כל מה שנבקש בימי הפורים.
 
הצדקה היא מעלה גדולה, אי אפשר לתאר במה זוכה אדם שמורגל בנתינת צדקה, עליה כתב רבי נחמן: צדקה תציל ממוות. על ידי צדקה נשפעים כל הברכות לאדם. צדקה משברת תאות ממון. צדקה הופכת אכזריות הגוף לרחמנות. (ספר המידות).
 
אהבה ויראה
 
בהר סיני קיבלו עם ישראל את התורה מיראה. בימי הפורים קיבלו את התורה בשנית, אך הפעם מאהבה.
 
החיים הם שילוב של יראה ואהבה. דין וחסד. מותר ואסור. התקרבות והתרחקות. אם חלילה זה רק דין – העולם לא יכול להתקיים, לכן הוסיף הקב"ה את מידת הרחמים. התורה היא תורת חיים – תעשה כך ואל תעשה כך, זה מותר וזה אסור. לכל אחד התפקיד שלו, הן בביתו והן בעבודת ה'. הכל הוא שילוב של אהבה ויראה.
 
אין עוד מלבדו
 
כשאנו מתבוננים על מועדים אחרים – על המאורעות, ההתרחשויות וכו', אנו מוצאים פעמים מצבים שבהם היה שינוי הטבע. עשר המכות וקריעת ים סוף – בפסח, פך השמן שדלק שמונה ימים – בחנוכה וכו'. בפורים, הכל היה לכאורה על פי הטבע, הנס היה בתוך הטבע. כלפי חוץ הוא לא נראה כלל. דבר זה מלמד אותנו, כי גם הטבע, ללא שינויים, הוא נס. טבע בגימטרא – אלוקים. הכל מאת ה'. אין עוד מלבדו. לכן נקראת אסתר – אסתר, למרות ששמה היה הדסה, משום שהנס בימי אחשורוש היה בתוך שיגרה, מוסתר בהסתר.
 
החיים שלנו מלאים בנסים, בהשגחות פרטיות. עמלק נושא את דגל הכפירה בעולם. המלחמה שניהלו מרדכי ואסתר נגד המן היא חלק ממלחמה שנמשכת עד ימינו. המפלה של המן היא אור גדול המבהיק עד עצם היום הזה וכולו אומר "אין עוד מלבדו".
 
פורים – יום של שמחה וחדוה בכל העולמות. יום של התעלות כל הנשמות למדרגה של קודם החטא. יום שאין בו עצבות ואנחה. יום שהחיצוניות הופכת לפנימיות. שהגשמיות הופכת לרוחניות. יום שהוא השורש של כל הקדושות וכל השמחות. השורש לכל הנסים והנפלאות. יום שבו כל שערי השמים פתוחים ואין שום חטא ועוון שיכול לעכב את התפילה. יום של שלום ואהבה בין כולם. צריך רק לפשוט את היד! (דברי הרב אליעזר ברלנד שליט"א).
 
יהי רצון שנזכה בכל הסגולות הישועות והמעלות הטמונות בימי הפורים הבאים עלינו לטובה. 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה