מסכת מנחות פרק ג משנה ב-ג

ג,ב  לא יצק, לא בלל, ולא פתת, לא מלח, לא הניף, לא הגיש, או שפתתן פתין מרובות ולא משחן–כשרה.  נתערב קומצה בקומץ חברתה, במנחת כוהנים, במנחת כוהן משיח, ובמנחת נסכים–כשרה.  רבי יהודה אומר, במנחת כוהנים, במנחת כוהן משיח, ובמנחת נסכים–פסולה:  שזו בלילתה עבה, וזו בלילתה רכה; והן בולעות זו מזו.

ג,ג  שתי מנחות שלא נקמצו, נתערבו זו בזו–אם יכול לקמוץ מזו בפני עצמה, ומזו בפני עצמה–כשרות; ואם לאו, פסולות.  קומץ שנתערב במנחה שלא נקמצה, לא יקטיר; ואם הקטיר–זו שנקמצה, עלת לבעלים, וזו שלא נקמצה, לא עלת לבעלים.  נתערב קומצה בשייריה, או שייריה בשל חברתה–לא יקטיר; ואם הקטיר, עלת לבעלים.  נטמא הקומץ, והקריבו–הציץ מרצה.  יצא, והקריבו–אין הציץ מרצה:  שהציץ מרצה על הטמא, ואינו מרצה על היוצא.