התנהגות קובעת

פרשת “כי תשא” – מפניני הפרשה 

“וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם” (שמות לב ז)

משה רבנו עולה לשמיים לקבל את לוחות הברית אשר נכתבו באצבע אלוקים, לוחות שהם קודש קודשים, אשר מהווים ברית כתובה בנינו לבין בורא העולמים.

עם ישראל חוטא בחטא חמור ביותר לדורותיו, חטא שמשחית ומחריב את העולם באופן הכי מסוכן שיכול היה להיות! החרבה וחורבן לא רק במובן פיזית אלא גם רוחנית אשר מוריד אותו בכמה דרגות משמעותיות לשאול תחתיות ישר לתוך הגיהינום עצמו.

תן דעתך שלא תחריב את עולמי

בורא העולם ברא לנו עולם נפלא, יפה, מתוק, נעים ומכובד, בו אנו חיים ויש לנו את הניסיונות הפרטיים האישיים שלנו שמטובלים בניסיונות הכלל עולמיים. אבל מה שקובענו פה את טיב ואיכות החיים – זה בעצם המעשים שלנו! במילים אחרות, אנו קובעים איך יראו החיים שלנו בהתאם למעשינו והתנהגותנו שלהם השלכות רבות אמביוולנטיות, כלומר זה מעין מעגל שלא נגמר.

כי שחת עמך

ממתי בני ישראל נהיים עמו של משה רבנו? אחד מההסברים למשפט טוען שכאשר בני ישראל יצאו ממצרים התלוו אליהם הערב רב, שהם המצרים שראו את גבורתו של בורא העולם, את כל הניסים והפלאות שהיו ומתוך פחד גדול שנכנס בליבם החליטו להתגייר. הגיור שלהם לא היה אמיתי, הם עדיין נשארו רעים במהותם, אלא שהפחד הניע אותם להתלוות לעם ישראל.

הם היו אנשים רעים במהותם, מושחתים וקלוקלים ובכל מצב והזדמנות יצאו כנגד השם יתברך. לצערי, גם כיום זה קיים. השם בקש ממשה שלא יוציא את הערב רב ממצרים, אבל משה ריחם עליהם ועשה כנגד רצונו של השם יתברך. לכן הם קרויים עמו, כי הם לכאורה תחת חסותו.