מסכת מנחות פרק ד משנה א-ב

ד,א  התכלת אינה מעכבת את הלבן, והלבן אינו מעכב את התכלת.  תפילה של יד אינה מעכבת של ראש, ושל ראש אינה מעכבת של יד.  הסולת והשמן אינן מעכבין את היין, ולא היין מעכבן.  המתנות של מזבח החיצון אינן מעכבות זו את זו.

ד,ב  הפרים והאילים והכבשים אינן מעכבין זה את זה.  אמר רבי שמעון, אם היו להם פרים מרובים, ולא היו להן נסכים–יביאו פר אחד ונסכיו; ואל יקרבו כולם בלא נסכים.