המסע רק מתחיל

חשבתי לתומי שהמסע אל האמת הפנימית יסתיים באומן, אבל מסתבר שהמסע הפרטי שלי רק מתחיל...

4 דק' קריאה

הגר דוויג'י

פורסם בתאריך 05.07.09

חשבתי לתומי שהמסע אל האמת
הפנימית יסתיים באומן, אבל מסתבר
שהמסע הפרטי שלי רק מתחיל…

מסע אל האמת הפנימית – חלק 4

מה אפשר לכתוב על מקום שבו נגמרות כל המילים?

שבועיים לאחר שחזרתי מאומן, נפשי עדיין מסרבת להתאושש ולהרפות מרבינו הקדוש ולהודות להשם יתברך על החוויה העצומה הזו.

ברגע שארזתי את המזוודה, ובדרכי לשדה התעופה, הבנתי שזה מתממש – שאכן עשיתי את הצעד האמיץ: עזבתי את הכל, למספר ימים, ואני טסה לשקט נפשי ולמנוחה אצל רבינו. בשדה התעופה פגשתי קבוצת נשים מכל שכבות הגילאים עם רצון עז להתבודד בציונו של רבינו הקדוש ולהתפלל לה’ יתברך, כל אחת עם הבקשה לישועה הפרטית שלה.

התחלנו את המסלול אצל הצדיק הגדול רבי לוי יצחק מברדיטשוב, הידוע כ"סנגורן של ישראל", שם ביקשנו שיזכה אותנו בכוח לימוד זכות אחד על השני בעם ישראל, כי ללמד זכות זה מה שמקנה רוגע ועין טובה איש על זולתו. לאחר מכן המשכנו בנסיעה לצדיק שייסד את תנועת החסידות – רבי ישראל הבעל-שם-טוב הקדוש זי"ע, שם התפללנו ואכלנו ארוחת בוקר גשמית ורוחנית, ולאחר שעות נסיעה רבות טלטולים שבדרך הממתיקים את הדינים, הגענו לצדיק רבי נתן. אצל רבי נתן הרגשתי למעשה שליבי מתחיל להיפתח ולרצות יותר ויותר להגיע לרבינו .

זה היה נראה לי מוזר בהתחלה והמון תחושות הציפו אותי לאורך כל הדרך. ההשתטחות על קברי הצדיקים הייתה זרה לי. לא הכרתי את זה מימיי, ולאחר פטירתה של אימי ז"ל העדפתי כמה שפחות לבקר בבתי עלמין, אבל שם למדתי שצדיקים חיים במיתתם ויש להם יותר כוח מאשר בחיים לעזור ולהמליץ עלינו יושר בשמים, אצל הקב"ה.

ההכנה למסע הייתה בעצם הנסיעה מצדיק לצדיק. הרבנית מרים ארוש אמרה לנו, שאנחנו זוכות לזיכוך נשמה גדול עוד לפני שאנחנו מגיעות לצדיק מתקן הנשמות – רבי נחמן מברסלב.

לאומן הגענו לאחר שעות נסיעה רבות, וברגע שדרכה רגלי בציון הרגשתי שנשמתי נעתקת מגופי ומתפעלת נוכח הכוחות האדירים שיש אצל רבינו באומן. כל מילה שארשום תפחית מערכה של החוויה הרוחנית העצומה הזו. השקט הנפשי, הרוגע, הנחמה הרבה, אהבת חינם שקיבלנו והענקנו אחת לשנייה – היינו קבוצה של 50 נשים וכל מה שרצינו היה רק לעזור אחת לשנייה. במשך כל השהות אצל רבינו הקדוש, היצר האנוכי שיש בכל אדם ואדם פשוט התבטל כלא היה. הרגשתי שככה זה יהיה כשהמשיח יגיע בעזרת השם – בלי דאגות. יש הרבה שמחה, הרבה כוחות לתפילות מעומק הלב, כל אחת התבטלה לרצון הבורא במשך חמישה ימים שלמים.

כאשר אחת הנשים מהקבוצה הייתה מתפללת על ציונו של רבינו וכעבור זמן-מה הגיעה אישה אחרת, שרצתה אף היא לזכות להשתטח, אז הראשונה הייתה מפנה את מקומה באהבה. יש מקום לכולם אצל רבינו, לכל אחת יש את הזמן שלה, את התפילות וההתבודדויות האישיות שלה.

היו רגעים גבוהים מבחינה רוחנית. ברגע שזכינו לעשות הפרשת חלה אצל רבינו בצהרי יום שישי – אישה הייתה למען רעותה בתפילות ובבקשות. קבוצה גדולה מכל הלב ענתה אמן בקול גדול כדי שבשמים יענו לתפילותינו.

השבת באומן הייתה שמימית במלא מובן המילה. כולה הוקדשה לתפילות, תהילים, שמות צדיקים, והרבה תיקון הכללי. היו כוחות אדירים, שכן בדרך כלל ביום שבת אני מספיקה בקושי לקרוא ספר תהילים אחד. הכל בזכות ולזכות רבינו!

בצאת השבת ערכנו "סעודת אמנים" (אמירת אמן קבוצתית על כל ברכה). ושוב, ההתכנסות של כולנו ביחד והרצון לברך ולענות אמן בקול גדול, כל הביחד הזה היה משהו בלתי נתפס. הייתה גם סגולה לרווקות שמגיעות לאומן – ללבוש שמלת כלה ולשמוח ככלה, כך שבעזרת השם תזכה לזיווג הגון לפי שורש נשמתה. היה מדהים לראות את המראה הזה.

לאחר ההתאוששות של סוף השבוע ביום ראשון, עשיתי את מה שרבינו אמר: לשים פרוטה לצדקה לקרוא את התיקון הכללי, לערוך וידוי ולאחר מכן להתחיל חיים נקיים וחדשים.

לערוך וידוי על חיים שלמים זה לא פשוט מכיוון שיש הרבה דברים שנשכחו מזיכרוני, ומצד שני, הרבה דברים שמאוד הייתי רוצה לשכוח. אבל שם, אצל רבינו, יש את האפשרות להתוודות ולהתחיל מחדש. זאת הרגשה מאוד משחררת, במיוחד לבעלי תשובה שלפעמים החטאים עומדים לנגד עינינו בגלל היצר הרע אך שם, באומן, בזכות רבינו הקדוש, הצלחתי באמת להשאיר הכל מאחור ולהתחיל מחדש.

יום לפני החזרה הייתה הרגשה של – איך אוכל לעזוב את רבינו?! כל כך טוב לי שם… עצבות קלה אפפה אותי, אבל כשם שרבינו הזמין אותי כך הוא גם שיחרר אותי. הרגשתי את הקריאה הביתה. ולא רק, הבנתי שרבינו ממשיך אתי הלאה בדרכי החדשה, מלווה אותי בתשובה שלי.

בערב האחרון כל הקבוצה התכנסה וכל אחת סיפרה איך היא הגיעה לרבינו. היה מדהים לשמוע כיצד כל אחת קיבלה הזמנה אישית מרבינו. כל אחת עם הרצון והמניעות שלה. דרך הסיפורים השונים כל אחת בעצם לומדת עוד דברים על עצמה ועל חברותיה, שכן רבינו מזמין כל קבוצה לפי שורש נשמתה המיוחד.

אחד הדברים המדהימים שאמרה לנו הרבנית מרים ארוש לפני שהגענו לאומן הוא, שעכשיו אנחנו עומדות להגיע לכספת מלאה ביהלומים וכל אחת מקבלת שק. החכמה תעמול קשה ותאסוף כמה שיותר יהלומים. מי ש’תישן’, תמלא שק עם מעט יהלומים או בכלל לא. היהלומים הם התפילות שלנו. זו, למעשה, הייתה העצה הכי טובה שקיבלתי כהכנה לנסיעה. נדמה לי שכל אחת בקבוצה פעלה על פיה. איך אני יודעת? אף אחת כמעט ולא זזה מהציון הקדוש, אלא רק בשעת צורך אמיתית.

לדבר ולכתוב על אומן אפילו חיים של 120 שנה לא יספיקו, אבל המלצה אישית שלי היא להתפלל ולכסוף לזה משום שזאת באמת זכות להגיע לרבינו שפועל ישועות בתיקון הנשמות. רבינו מקיים הבטחות. את הישועות שביקשתי בתפילותיי אני כבר רואה, ברוך ה’. כל הדאגות והחששות שהיו לי לפני הנסיעה התגמדו כלא היו. חזרתי ואין לי מושג איך אני מתחילה את מרוץ החיים מחדש, כי אחרי שהות אצל רבינו זווית הראיה שלי על החיים השתנתה, לא כמו זו שהייתה לפני הנסיעה. אבל לא אתפלא, הרי רבינו חידש לנו את הנשמה!!!

החוויה הייתה מדהימה – רוחנית וגשמית. כשחזרתי, הספקתי לעבור דירה, לעשות חנוכת בית והיד עוד נטויה. חשבתי לתומי שהמסע אל האמת הפנימית יסתיים באומן, אבל מסתבר שהמסע הפרטי שלי רק מתחיל…

יש עדיין הסתרות ומניעות. עוד אין לי מקום עבודה ויש קצת דוחק כלכלי, אבל אני אוחזת באמונה שזה הטוב ביותר והכל לטובה!

יהי רצון שהשם יתברך יכוון ויצליח את דרכינו אל האמת לאמיתה, ונזכה להתקרב לרבינו, אמן!

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

המרוץ נגד הזמן התחיל. ההכנות לטיסה בעיצומן כשלפתע בעלי החליט שזה הזמן לעבור דירה. זה הזמן?? עכשיו? כשאני מתכוננת לטיסה? נשמתי עמוק, הסתכלתי לשמים ואמרתי...

Featured Products