בגן האמונה המבואר עמוד נא

הגן היומי בגן האמונה המבואר, עמוד נ"א: כָּל זֶה נֶאֱמַר עַל אָדָם שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ וּרְצוֹנוֹ לְמַלֵּא אֶת תַּכְלִיתוֹ, שֶׁהִיא לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא...

2 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 06.04.21

בגן האמונה המבואר עמוד נא

כָּל זֶה נֶאֱמַר עַל אָדָם שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ וּרְצוֹנוֹ לְמַלֵּא אֶת תַּכְלִיתוֹ, שֶׁהִיא לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלָדַעַת אוֹתוֹ, שֶׁאָז בְּוַדַּאי כָּל תְּפִלָּה שֶׁלּוֹ מִתְקַבֶּלֶת. אֲבָל אָדָם שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל דְּבָרִים, שֶׁהֵם נֶגֶד רְצוֹן ה’ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי אֵין הֶכְרֵחַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְקַבֵּל אֶת תְּפִלָּתוֹ, וְהוּא אַף יִכְעַס עָלָיו. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְיֶלֶד שֶׁמְּבַקֵּשׁ מֵאָבִיו: תֵּן לִי מֵאָה אֶלֶף שֶׁקֶל. הָאָב שׁוֹאֵל אוֹתוֹ: בִּשְׁבִיל מָה אַתָּה צָרִיךְ אֶת הַכֶּסֶף? עוֹנֶה הַיֶּלֶד: בִּשְׁבִיל לִקְנוֹת טְרַקְטוֹר, וְלַהֲרֹס לְךָ אֶת הַבַּיִת; אוֹ לְהָבִיא הַרְבֵּה מַשָּׂאִיּוֹת שֶׁל אַשְׁפָּה, וּלְטַנֵּף לְךָ אֶת הַבַּיִת.
כַּמּוּבָן, הָאָב הַזֶּה לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶת הַכֶּסֶף שֶׁבִּקֵּשׁ, אֶלָּא הוּא אַף כּוֹעֵס עַל חֻצְפָּתוֹ הַגְּדוֹלָה.
כָּךְ הוּא אָדָם שֶׁמְּבַקֵּשׁ מֵהַבּוֹרֵא שֶׁיְּמַלֵּא תַּאֲוָתוֹ, וְיִתֵּן לוֹ הַצְלָחָה שֶׁאִתָּהּ הוּא יַעֲשֶׂה רַק עוֹד עֲבֵרוֹת וַחֲטָאִים, וְיַהֲרֹס אֶת הָעוֹלָם, וִיטַנֵּף אֶת הָעוֹלָם, בְּוַדַּאי שֶׁתְּפִלּוֹת אֵלּוּ הֵן לֹא לְקֹרַת רוּחוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם. וְאִם הֵן אֵינָן מִתְקַבְּלוֹת, אֵין לִתְמֹהַּ עַל כָּךְ.
אֲבָל אָדָם, שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁתְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם זֶה בּוֹנָה אֶת הָעוֹלָם, וּמְיַפָּה אֶת הָעוֹלָם, אֲזַי בְּוַדַּאי הַבּוֹרֵא שָׂמֵחַ בִּתְפִלָּתוֹ, וְהוּא מְקַבֵּל אוֹתָהּ. וְגַם אִם אֵינוֹ מְמַלֵּא מְבֻקָּשׁוֹ מִיָּד, זֶה רַק מֵחֲמַת שֶׁהוּא צָמֵא וּמִתְגַּעְגֵּעַ לְעוֹד תְּפִלּוֹת כָּאֵלֶּה. וְכֵן מִשּׁוּם שֶׁלְּכָל דָּבָר יֵשׁ קִצְבַּת הַתְּפִלּוֹת שֶׁצְּרִיכִים לְהִתְפַּלֵּל עַל מְנָת לְקַבְּלוֹ.

לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ

פְּרָטִים אֵלּוּ בְּבֵרוּר הָאֱמוּנָה, וְעוֹד פְּרָטִים שֶׁיְּבֹאֲרוּ בַּהֶמְשֵׁךְ, חֲסֵרִים אֵצֶל בְּנֵי אָדָם. וְלָכֵן, אֵינָם יוֹדְעִים מַהוּ הַכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָם, וְאֵינָם מְנַצְּלִים אֶת כֹּחַ הָאֱמוּנָה בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב אֶל ה’ וּלְשַׁפֵּר אֶת חַיֵּיהֶם.
כָּאָמוּר, יֶשְׁנָם בְּנֵי אָדָם, שֶׁאֱמוּנָתָם מִסְתַּכֶּמֶת בֶּאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם. אוֹ שֶׁמַּאֲמִינִים בְּכֹחַ עֶלְיוֹן, שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזוֹ הַשְׁפָּעָה נֶעֱלֶמֶת עַל חַיֵּיהֶם. אֲבָל אֵינָם מְקַשְּׁרִים אֶת חַיֵּיהֶם הַיּוֹמְיוֹמִיִּים וְכָל פְּרָטֵיהֶם לָאֱמוּנָה וְלַהַשְׁגָּחָה, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ הַמַּעֲשִׂי הוּא לֹא לְנַתֵּק שׁוּם מִקְרֶה מִמִּקְרֵי הַחַיִּים מֵהָאֱמוּנָה שֶׁזֶּה רְצוֹן הַבּוֹרֵא. כִּי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבַּחַיִּים, מִמִּקְרִים פְּשׁוּטִים, כְּגוֹן שֶׁיֶּלֶד אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו, אוֹ שֶׁאִשָּׁה צוֹעֶקֶת עַל בַּעְלָהּ וְכַדּוֹמֶה, וְעַד מִקְרִים קָשִׁים יוֹתֵר, כְּגוֹן: בְּעָיוֹת שֶׁל בְּרִיאוּת אוֹ שֶׁל פַּרְנָסָה, הַכֹּל צָרִיךְ לִהְיוֹת מְקֻשָּׁר לָאֱמוּנָה, שֶׁכָּךְ ה’ רוֹצֶה. וּבְכָל קֹשִׁי אוֹ בְּחִסָּרוֹן שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, צָרִיךְ הוּא לְדַבֵּר עִם ה’ יִתְבָּרַךְ וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁיִּתֵּן לוֹ לָדַעַת מָה רְצוֹנוֹ מִמֶּנּוּ בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו.
אַתָּה הֲרֵי מַאֲמִין, שֶׁהַכֹּל מֵה’ יִתְבָּרַךְ! אָז לָמָּה אֵינְךָ מְדַבֵּר אִתּוֹ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר? אִם אַתָּה לֹא מְדַבֵּר אִתּוֹ עַל אֵיזֶה שֶׁהוּא דָּבָר אוֹ עַל בְּעָיָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ, סִימָן שֶׁאַתָּה לֹא מַאֲמִין, שֶׁרַק הַבּוֹרֵא יָכוֹל לַעֲזֹר לְךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ צְרִיכָה חִזּוּק.
זֶהוּ רְצוֹנוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא! שֶׁהָאָדָם יַכִּיר אוֹתוֹ תָּמִיד, וּבְכָל עִנְיָן וְעִנְיָן שֶׁהוּא מֵבִיא עָלָיו בְּחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם שֶׁלּוֹ, יִפְנֶה אֵלָיו וִיבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לְהָבִין מַהוּ רְצוֹנוֹ מִמֶּנּוּ, וִיבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרָתוֹ וְכוּ’.
הַבּוֹרֵא אֵינוֹ מְעֻנְיָן כְּלָל בְּתַחְבּוּלוֹת וּבְרִבּוּי הַהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה: רוֹצֶה ה’ אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תְּהִלִּים קמ"ז י’-י"א). פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁאֵין הַבּוֹרֵא רוֹצֶה שֶׁתַּפְגִּין אֶת הַבִּצּוּעִים שֶׁל הַ’סּוּסִים’ שֶׁלְּךָ – כָּל מִינֵי כֹּחוֹת וּמִינֵי תַּחְבּוּלוֹת שֶׁל טֶבַע וְשֶׁל טֶכְנוֹלוֹגְיָה וְכַדּוֹמֶה, הָעוֹמְדִים לִרְשׁוּתְךָ, וְלֹא אֶת כֹּחַ הַ’שּׁוֹקַיִם’ שֶׁלְּךָ – הָעֲמִידוּת וְהַקְּשִׁיחוּת שֶׁלְּךָ בִּתְלָאוֹת הַחַיִּים, אֶלָּא רוֹצֶה הוּא שֶׁתִּתְפַּלֵּל אֵלָיו – תִּירָא מִמֶּנּוּ, וּתְבַקֵּשׁ אֶת חַסְדּוֹ.
 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה