בשדי יער עמוד 367-368

וְזֶהוּ רַק מָשָׁל לָאַהֲבָה שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם לְכָל אָדָם. וְהַתְּפִלָּה הִיא הַהוֹכָחָה עַל כָּךְ. וּמִי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן עַל עִנְיָן זֶה, בְּוַדַּאי הוּא פּוֹנֶה אֶל הַמֶּלֶךְ בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת, וְנֶהֱנֶה לָשֶׁבֶת אֶצְלוֹ, וּבִכְלָל לֹא מְעַנְיֵן אוֹתוֹ אִם יַעֲשֶׂה הַמֶּלֶךְ בַּקָּשָׁתוֹ אוֹ לֹא. כִּי מֵאַחַר וְהוּא רוֹאֶה אֶת גֹּדֶל אַהֲבָתוֹ וּתְשׂוּמֶת לִבּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אֵלָיו, הוּא בָּטוּחַ שֶׁהַמֶּלֶךְ חוֹשֵׁב עָלָיו טוֹבוֹת וְיַעֲשֶׂה בִּשְׁבִילוֹ אֶת מַה שֶּׁהֲכִי טוֹב לוֹ, וּמִמֵּילָא הוּא נִצּוֹל מֵעִיּוּן תְּפִלָּה וּדְחִיקַת הַשָּׁעָה, וּמִכָּל אוֹתָהּ הַתּוֹפָעָה הַמָּרָה שֶׁל אֵלּוּ שֶׁמִּתְפַּלְּלִים וּמִתְלוֹנְנִים: “הִתְפַּלַּלְתִּי הַרְבֵּה, מַדּוּעַ לֹא נֶעֶשְׂתָה בַּקָּשָׁתִי? אֵין זֶה אֶלָּא שֶׁלֹּא אוֹהֲבִים אוֹתִי בַּשָּׁמַיִם…”, שֶׁבֶּאֱמֶת עַל פִּי הַמָּשָׁל שֶׁהֵבֵאנוּ, מוּבָן שֶׁמַּחֲשָׁבָה כָּזוֹ הִיא הֶבֶל הֲבָלִים, שֶׁהֲרֵי עֶצֶם הָרְשׁוּת לִפְנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ כָּךְ, בְּכָזוֹ חָפְשִׁיּוּת, זוֹהִי הָאַהֲבָה הָעֲצוּמָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ אֶל הָאָדָם. כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת זֶה, דַּי לוֹ בְּכָךְ שֶׁהַמֶּלֶךְ הִקְשִׁיב לוֹ, וְהוּא אֵינוֹ מְחַפֵּשׂ עוֹד לְהָבִין אִם פָּעַל בִּתְפִלָּתוֹ אוֹ לֹא, וְלֹא אִכְפַּת לוֹ אִם הוּא רוֹאֶה בָּעֵינַיִם שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בַּקָּשָׁתוֹ אוֹ לֹא, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּמֵאָה אָחוּז: הַמֶּלֶךְ אוֹהֵב אוֹתִי, וְהוּא שׁוֹמֵעַ אוֹתִי – וְדַי לִי בָּזֶה – אִם הַמֶּלֶךְ כָּל כָּךְ אוֹהֵב אוֹתִי, בֶּטַח שֶׁהוּא עוֹשֶׂה גַּם אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִילִי.

לָכֵן, לְמַעֲשֵׂה הִגַּעְנוּ כָּאן לְעוֹד הַגְדָּרָה שֶׁל הַתְּפִלָּה: תְּפִלָּה – זוֹ אַהֲבָה שֶׁה’ אוֹהֵב אוֹתְךָ! תָּבוֹא אֵלָיו מָתַי שֶׁאַתָּה רוֹצֶה, תְּסַפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה, תִּתְיַעֵץ אִתּוֹ, תְּשַׁתֵּף אוֹתוֹ בַּצַּעַר שֶׁיֵּשׁ לְךָ – אֵיזוֹ אַהֲבָה זוֹ שֶׁהַמֶּלֶךְ מְקַבֵּל אוֹתְךָ כָּכָה! מֶה עָשִׂיתָ שֶׁתִּהְיֶה רָאוּי לְכָזוֹ אַהֲבָה?

עִיּוּן תְּפִלָּה

מִכָּאן אֶפְשָׁר לְהָבִין אֶת חֹמֶר הֶעָווֹן שֶׁל עִיּוּן תְּפִלָּה, שֶׁחֲזַ”ל אָמְרוּ שֶׁהַמְעַיֵּן בִּתְפִלָּתוֹ וְחוֹשֵׁב שֶׁרְאוּיָה הִיא שֶׁתִּתְקַבֵּל, מַזְכִּירִין לוֹ עֲווֹנוֹתָיו. כִּי מַחֲשָׁבָה מֵעֵין זוֹ מְעוֹרֶרֶת עַל הָאָדָם כַּעַס בַּשָּׁמַיִם. חֲזַ”ל הִסְבִּירוּ לָנוּ שֶׁהַסִּבָּה לְכַעַס זֶה הִיא, שֶׁבַּשָּׁמַיִם מִתְרַעֲמִים עַל אוֹתוֹ אָדָם וְאוֹמְרִים: בָּטוּחַ הוּא כָּל כָּךְ בִּזְכֻיּוֹתָיו? וְאָז מְפַשְׁפְּשִׁים בְּמַעֲשָׂיו וּמוֹצְאִים אֶת כָּל חוֹבוֹתָיו. אוּלָם עַל פִּי דְּבָרֵינוּ מוּבָן עוֹד, שֶׁאוֹתָהּ הַרְגָּשָׁה שֶׁל הָאָדָם שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ, מַרְאֶה שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא הֵבִין מָה הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל תְּפִלָּה, וְהוּא לֹא נָתַן אֶל לִבּוֹ אֵיזוֹ אַהֲבַת חֶסֶד עֲצוּמָה שֶׁל הַבּוֹרֵא אֵלָיו, הִיא עֶצֶם הָרְשׁוּת לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו.

כִּי הַתְּפִלָּה אֵינָהּ רַק מַכְשִׁיר לְקַבָּלַת מִשְׁאָלוֹת וּבַקָּשׁוֹת ח”ו. וְהַתַּכְלִית שֶׁל הַתְּפִלָּה אֵינָהּ הַהֵעָנוּת שֶׁל הַבּוֹרֵא לְבַקָּשַׁת הַמִּתְפַּלֵּל, אֶלָּא הַתְּפִלָּה הִיא בְּעַצְמָהּ הַתַּכְלִית, וּכְמוֹ שֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כּוֹתֵב: “דַּע, שֶׁעִקַּר הִתְחַבְּרוּת וּדְבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה. כִּי הַתְּפִלָּה הוּא שַׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִשָּׁם אִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ (יוֹדְעִים אוֹתוֹ)”. (לימ”ת פד) מוּבָן מִדְּבָרָיו, שֶׁעֶצֶם הַדְּבֵקוּת לַה’ הַבָּאָה עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה, הִיא מַטְּרַת הַתְּפִלָּה, שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ זוֹכִים לְהַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא וְלָדַעַת אוֹתוֹ – שֶׁזּוֹ תַּכְלִית כָּל בְּרִיאָתוֹ. כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ:

“הַכְּלָל – שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא רַק לַעֲבֹד וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵי ה’ לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית, וְזֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֲנַחְנוּ נַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאֵין רָאוּי לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כַּוָּנָה אַחֶרֶת בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי-אִם לְמַלֹּאות רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ”. (ל”מ תִּנְיָנָא לז) אִם כֵּן, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהַגִּיעַ לַתַּכְלִית, הוּא צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל, כִּי כָּאָמוּר: הַתְּפִלָּה הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדַּרְכּוֹ נִכְנָסִים לַה’ יִתְבָּרַךְ וּמִשָּׁם מַכִּירִים אוֹתוֹ.