פרדוקס המשא – הקלות ופינוקים

מפניני הפרשה: “וַיְדַבֵּ֣ר ה’ אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ נָשֹׂ֗א אֶת־רֹאשׁ֙ בְּנֵ֣י קְהָ֔ת מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י לֵוִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם”

השבת שבה קוראים את פרשת נשא היא תמיד השבת הסמוכה לחג השבועות (לפניו או אחריו), השנה אנו זוכים בשבת לפני החג.

פירוש מילוני של הפועל נָשֹׂ֗א : סחב, החזיק, הרים. שורש המילה לשאת משאות כבדים אבל עסקינן במשאות רוחניים.

משא כבד

‘משא כבד’ הינו ביטוי לכובד משקל המתייחס לתעשיית הברזל והמתכות, אבל לא רק, למשל, כאשר אנו הולכים לקניות וברוך ה’ ישנם הרבה סלים כבדים ניתן לומר שיש משא כבד להרים..

כובד משא היה בזמנו גם לבני ישראל כשהיו עבדים לפרעה במצרים.

משא כבד לצערי היה קיים לאורך כל הדורות וגם לימנו אנו נמצא שהמשא הולך ומחריף  הולך ונהיה רק יותר קשה וקשה..

פרדוקס המשא – הקלות ופינוקים

שימו לב ידידיי היקרים, מצד אחד משא הולך ונהיה יותר קשה עד כדי בלתי נסבל ומצד שני פינוק ונוחות בל יתוארים מאת ה’ יתברך.

כלומר ככל שיש לנו עול גלות הולך ומתקשה כך גם הקלות מן הצד השני בדוגמת נוחות, פינוקים, מודרניזציה וטכנולוגיה שעוזרת לנו ומקלה בצורה נפלאה וחיונית ממש.

תארו לעצמכם חום תמוז-אב, יכולנו לחיות בלי מזגן? מכונת כביסה – כאילו באמת יש מצב היום שמשהיא תכבס ביד? תרד לנחל? בחייאת.. אבל הסבון מגיע בנוזל או קפסולות רק להכניס וללחוץ על הכפתור; אוכל מוכן, רובוט שמנקה את הבית, ואפילו רכב שנוסע כמעט לבד.. כל זאת ועוד באמתחת הטכנולוגיה שהשם יתברך שלח לנו כדי להקל בעומס וגם לדעת לבחור נכון בתוך בליל האפשרויות הכמעט הבלתי נגמרות. תחשבו, לפני כמה עשורים כל הטוב וכל השפע הגשמי הזה לא היה קיים בכלל, לא היה בנמצא. חלב? שותים עד הצהרים כי אין מקרר. מי שמע על רכב בקושי יש אוטובוס שבמקרה הטוב עובר פעם בשבוע.. טיסה לחו”ל זה בכלל נשמע כמו פנטזיה, וטלפון ציבורי לכל השכונה.. אז בואו נודה על כל השפעים!