שלבי העבודה בדרך להצלחה
אם אינך מרגיש כשיא האושר את ההזדמנות הזאת של "התמכרות מושלמת" לטובתו של בן אדם, אם הרגש הזה אינו מעורר בך שמחה של מצווה בלי מיצרים, ואם הנתינה אינה גורמת לך אושר יותר מאשר הקבלה - הרי לא ראוי לך להיות לאב!
הורים יקרים, אנו נמצאים ב”ה כבר בצורה משמעותית בדרך להצלחה.
עשינו עם עצמינו עבודה, אנו מאמינים ובטוחים שבע”ה גם אנו וגם ילדינו מסוגלים ויכולים להצליח.
עברנו גם את המשוכה העיקרית ברמת המודעות, שהיא “הרצון להצליח”.
ואנו עובדים כל הזמן במקביל ברמה המשפחתית על שלום בית ותיקון והמידות.
כל הזמן אנו מתפללים ורוצים להצליח ולכן אנו ממש בדרך ההצלחה.
והשבוע בע”ה אנו עולים עוד שלב.
הרצון והמחויבות
הרצון, הוא תנאי הכרחי להצלחה, אך אין די בו. כדי להירתם להצלחה, דרושה לנו גם מחויבות להצלחה”.
לא מספיק להיות “מעוניין” בהצלחה, צריך שתהיה לנו גם “מחויבות” להצלחה, מין סוג של בחירה פנימית חזקה שהולכים איתה עד הסוף.
כמעט ואין איש עסקים שלא מעוניין להצליח עוד, אבל כל אותם אנשי עסקים שלא מצליחים, זה בגלל שהם לא משקיעים מספיק בהצלחה.
השבוע נלמד בע”ה “להשקיע במקומות הנכונים”.
שלבי העבודה בדרך להצלחה
בכדי להגיע להצלחה, נדרשים מאיתנו מספר דברים:
- להגדיר יעד להצלחה. דהיינו, במה אנו רוצים לראות את ההצלחה שלנו או של ילדינו.
- לוודא שיש לנו יכולת להצליח ביעד הזה.
- להאמין שאנחנו אכן יכולים להצליח.
- לרצות ולהגביר את המוטיבציה להצליח.
- לקחת אחריות ולהרגיש מחויבות להצליח.
- לעבוד עם תוכנית מודרכת ומקצועית.
כאשר יהיה לנו בע”ה יעד להצלחה ונרגיש מחויבים להצליח, אזי ע”י “תכסיסי הצלחה” או שיטות מובילות ומקדמות הצלחה-נרתום בע”ה את כל היכולות שלנו ואכן ע”י תפילות וסייעתא דשמיא, נגיע בע”ה ליעד המבוקש.
החיוב והזכות מבורא העולם
לכל אחד מאיתנו ההורים, יש מחויבות להצלחת הילדים שלנו.
את המחויבות הזו, הטיל עלינו ה’ יתברך בכבודו בעצמו כאשר נתן לנו את ילדינו וציווה אותנו לחנכם.
בגמרא במסכת קידושין כט. (מקור הדברים במכילתא פ’ בא) למדנו ש: “האב חייב בבנו: למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו אומנות”.
כהורים יש לנו את החיוב והזכות כאחד, לגרום לילדים שלנו להתקדם ולהצליח בחיים.
כדי שילדינו יוכלו להצליח, עלינו לספק להם מקום גדילה מיטבי, שבו יוכלו לקבל את הכישורים להצליח.
במידה והם נכשלים, עלינו לקחת איתם ביחד אחריות, להשקיע ולתמוך בהם ולראות בע”ה חזרה בהצלחתם.
משימת החיים
אחד מגדולי המחנכים לפני כמאה וחמישים שנה, הרב שמשון רפאל הירש זצ”ל עומד באחדים ממאמריו החינוכיים, על משימת החיים של ההורים ועל תפקידם החשוב והמכריע בחינוך הילדים.
הרש”ר הירש פונה אלינו ההורים, לעיתים בלשון נמלצת ונרגשת, בנסותו לתאר את גודל האחריות המוטלת על כתפינו ואת חובתינו להתמסרות טוטאלית לילדינו.
הציטוט הבא מהוה דוגמא מייצגת לפניות מעין אלו:
“… אין בעולם אושר יותר נעלה מאשר הרגש הנעים בקיום נפשו של ילד רך, שאין לו תביעות ודרישות כלפיך והוא תלוי בך ובחסדך… האינך שומע קול פנימי האומר לך מה ילד זה מצפה לקבל ממך?! … עליך להרגיש את כל האחריות, האושר והקדושה שבמשימה הזאת… עליך להרגיש שהשם “אב” משח אותך לכהן גדול… אם אינך מרגיש כשיא האושר את ההזדמנות הזאת של “התמכרות מושלמת” לטובתו של בן אדם, אם הרגש הזה אינו מעורר בך שמחה של מצווה בלי מיצרים, ואם הנתינה אינה גורמת לך אושר יותר מאשר הקבלה – הרי לא ראוי לך להיות לאב!”.
תהליכים חינוכיים בבית
הרש”ר הירש עומד על כך כי ישנם מספר תהליכים חינוכיים שהילד יכול לעבור אך ורק בבית הוריו.
עלינו-ההורים לעורר בלב הילד רצון לרכוש חכמה, עוד בטרם נשלח לבית הספר.
מתפקידי בית הספר-ללמד את הילד ולהשכילו, אך כמובן שאפשרותו של בית הספר להשפיע על הילד היא רק מאז בא התלמיד בשעריו.
הילד מגיע מחינוכו של ההורים לרצות ללמוד- למקור הלימוד בבית הספר, ילד שלא רוצה לרכוש למידה, לא יוכל לקנות רצון זה בבית הספר.
את העידוד החשק ללמוד ולהחכים צריך להקנות לילד מינקותו-מבית הוריו, ולכן ברור שרק ההורים הם היכולים לטפח חשק זה.
עלינו ההורים מוטלת המשימה להרגיל את ילדנו בהנהגת החיים המושתתת על מוסר התורה וזאת על פי הידיעות שרכש בבית הספר”.
כלומר, בית הספר מסוגל וצריך להקנות לתלמידיו את הידיעה כיצד אמורים להיראות חייהם על פי התורה, אולם אין בית הספר מסוגל לגרום לתלמידיו לרצות ולאמץ לעצמם חיים אלו.
חלק זה, הוא כבר מתפקידם של ההורים, וזהו משימת החיים שלהם.
בקיצור: החינוך על ידי ההורים הוא חינוך מעשי, והחינוך של בית הספר הוא במסגרת ההוראה.
משולש החינוך
כדי לגרום לילד לרצות ולהשקיע משאבים להצליח בלימודים, עלינו ההורים להיות במקום הזה.
עלינו להאמין ביכולותיו של הילד ולגרום לו “רצון” לשאוף ולהתקדם.
היכולת לגרום לילד לאמץ את דרך החיים הרצויה, מושתתת בראש ובראשונה על דוגמא אישית שלנו בבית ושל המחנך והצוות החינוכי בבית הספר.
כדי שתהיה התקדמות מרבית, עלינו לעבוד בשיתוף פעולה עם צוות בית הספר. כאשר ילדנו יראה שלמחנכיו ולהוריו יש שיתוף פעולה לקראת מטרה משותפת בחינוכו, עיצוב אישיותו והתקדמותו הלימודית- גם הוא ירצה להיכנס למעגל ההצלחה הזה ולהצליח.
שיתוף פעולה זה, נקרא “משולש החינוך” ההורים, המחנך והילד.
את כל העבודה הזו עלינו להזניק ממקום של רצון למקום של מחויבות.
מהניסיון שלי, קשה להורים לתכלל את כל העבודה הזו וחסרה עבודה מודרכת, לכן חשוב לפנות ליעוץ, יש לכם מספר טלפון בראש העמוד, תרגישו בנוח בע”ה לחייג.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור