בגן החכמה עמודים 271-272

לִפְנֵי שֶׁבֶר יִגְבַּהּ לֵב אִישׁ – זֶה הֶחָכָם, שֶׁבִּזָּה אֶת הַתָּם וְהִתְגָּאָה עָלָיו, וְהֵבִיא עַל עַצְמוֹ שֶׁבֶר, כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה בַּהֶמְשֵׁךְ, שֶׁמִּיָּד אַחֲרֵי הַוִּכּוּחַ בֵּין הֶחָכָם לַתָּם, הֵחֵלָּה הַהִדַּרְדְּרוּת הַנּוֹרָאָה שֶׁל הֶחָכָם, שֶׁנָּפַל לִכְפִירָה בַּמֶּלֶךְ וְאִבֵּד כָּל צֶלֶם אֱנוֹשׁ.

וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה – זֶה הַתָּם, שֶׁהֶאֱמִין שֶׁהַשֵּׁם מַחֲלִיט מַה יִּהְיֶה בָּעוֹלָם, וְהוּא הַמַּמְלִיךְ, וְהוּא הַנּוֹתֵן גְּדֻלָּה, עֹשֶׁר, חָכְמָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְהִתְנַהֵג בַּעֲנָוָה, וְלֹא הִתְבַּלְבֵּל כְּלָל מִלַּעֲגוֹ שֶׁל הֶחָכָם, וְעַתָּה אָנוּ נִרְאֶה כֵּיצַד בִּמְהִירוּת הַבָּזָק עוֹלֶה הַתָּם לְכָל מִינֵי גְּדֻלָּה, עַד שֶׁתּוֹךְ זְמַן קָצָר מְאֹד הוּא מִתְמַנֶּה לִהְיוֹת שַׂר עַל כָּל הַשָּׂרִים, וְלוֹמֵד אֶת כָּל הַחָכְמוֹת כְּהֶרֶף עַיִן, וְנִהְיָה מִמְּקֹרְבֵי הַמֶּלֶךְ.

וְעַתָּה, שֶׁנִּתְרוֹמֵם מַזָּלוֹ – וּמַזָּל מַחְכִּים – וּבָא לוֹ קְצָת הֲבָנָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ כְּלָל בְחָכְמָתוֹ, רַק נָהַג בִּתְמִימוּתוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה…

כַּאֲשֶׁר הָאָדָם בִּתְחִלַּת דַּרְכּוֹ, קוֹנֶה אֶת מִדַּת הַתְּמִימוּת, וְרַק אַחַר כָּךְ הוּא נַעֲשֶׂה חָכָם, רַק אָז יֶשְׁנוֹ סִכּוּי שֶׁיַּמְשִׁיךְ לִנְהֹג בִּתְמִימוּת בְּיַחַד עִם חָכְמָתוֹ, וְכָל חָכְמָתוֹ רַק תְּשַׁמֵּשׁ אוֹתוֹ לְהִתְנַהֵג בֶּאֱמֶת וְיֹשֶׁר, דְּהַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה הַחָכְמָה מֶרְכָּבָה לְמִדַּת הַתְּמִימוּת וְהַיֹּשֶׁר. אֲבָל אִם יִרְצֶה לְהַקְדִּים אֶת קִנְיַן הַחָכְמָה לְקִנְיַן הַתְּמִימוּת, הוּא לְעוֹלָם לֹא יוּכַל לִנְהֹג בִּתְמִימוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ”ל: כָּל שֶׁיִּרְאָתוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת, וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ – אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת.

לָכֵן, כָּל אוֹתָן שָׁנִים שֶׁהַתָּם נָהַג בִּתְמִימוּת, הוֹעִילוּ לוֹ, שֶׁיַּפְנִים אֶת הַתְּמִימוּת כָּל כָּךְ בְּעֹמֶק לִבּוֹ, שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר יְקַבֵּל חָכְמָה וּגְדֻלָּה, זֶה לֹא יַזִּיק לוֹ כְּלָל, וְיוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לִנְהֹג בִּתְמִימוּתוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא עַתָּה:

וְהִנְהִיג אֶת הַמְּדִינָה בִּתְמִימוּת, בֶּאֱמֶת וּבְישֶׁר, וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בּוֹ, וְעַל הַנְהָגַת הַמְּדִינָה אֵין צְרִיכִין שֵׂכֶל גָּדוֹל וְחָכְמוֹת, רַק עַל פִּי הַיּשֶׁר בִּתְמִימוּת…

כָּאן רַבֵּינוּ מְחַדֵּשׁ חִדּוּשׁ עָצוּם, דָּבָר שֶׁהוּא נֶגֶד כָּל דֵּעָה שֶׁרוֹוַחַת בָּעוֹלָם. רַבֵּינוּ אוֹמֵר, שֶׁאֵין צְרִיכִים שׁוּם חָכְמָה יְתֵרָה בִּשְׁבִיל לְהַנְהִיג אֶת הָעָם, רַק יֹשֶׁר וּתְמִימוּת. וְזֶה דְּבַר חִדּוּשׁ, כִּי לִכְאוֹרָה כָּל אֶחָד מֵבִין, שֶׁבְּהֶכְרֵחַ לִהְיוֹת בַּעַל שֵׂכֶל וְחָכְמָה בִּשְׁבִיל לָדַעַת לְהַנְהִיג מְדִינָה שְׁלֵמָה, אֲבָל רַבֵּינוּ מוֹדִיעַ לָנוּ שֶׁלֹּא כֵן הוּא, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לְאָדָם יֹשֶׁר וּתְמִימוּת, אֲזַי הוּא מְקֻשָּׁר לַמַּלְכוּת הָאֲמִתִּית, מַלְכוּת הַבּוֹרֵא, וּמִמֵּילָא הוּא מַנְהִיג אֶת הַמְּדִינָה מְצֻיָּן.

כִּי בְּוַדַּאי הַבּוֹרֵא, הוּא שֶׁמַּנְהִיג אֶת הַמְּדִינָה וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ – בְּיֹשֶׁר וּבְצֶדֶק! וְצָרִיךְ כָּל מַנְהִיג לָדַעַת זֹאת, וּלְחַפֵּשׂ תָּמִיד מָה הוּא רְצוֹן הַשֵּׁם, בְּכָל עֵת שֶׁצָּרִיךְ לְהַנְהִיג אֵיזוֹ הַנְהָגָה, אוֹ לְהִתְמוֹדֵד עִם אֵיזֶה מַשְׁבֵּר וכד’. וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא יְבַלְבֵּל וִיקַלְקֵל אֶת סֵדֶר הַדְּבָרִים, כְּפִי שֶׁהַבּוֹרֵא מַשְׁגִּיחַ, בְּכָל מִינֵי תַּחְבּוּלוֹת, וְכֹחִי וְעֹצֶם יָדִי, וְחֹסֶר יֹשֶׁר. וּכְבָר כָּתַבְנוּ לְעֵיל, שֶׁכָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג אֶת מַלְכוּתוֹ בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי אֵינוֹ נוֹטֶה אַחַר שׁוּם שֶׁקֶר, וְגַם אֵינוֹ מְפַחֵד מִשּׁוּם אִיּוּם, רַק מְחַפֵּשׂ אֶת רְצוֹן הַשֵּׁם בְּכָל דָּבָר, וּמִמֵּילָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרוֹ וְעוֹזֵר לוֹ וְשׁוֹמֵר עָלָיו וְעַל מַמְלַכְתּוֹ.

אֲבָל מִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּחָכְמוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁלּוֹקֵחַ אֶת הַמְּלוּכָה לְעַצְמוֹ, שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ וְהַמַּנְהִיג, וְהוּא שֶׁקּוֹבֵעַ מַה יִּהְיֶה נַעֲשֶׂה בַּמְּדִינָה, וּמַה תִּהְיֶה הַנְהָגַת הַמְּדִינָה עַל פִּי שִׂכְלוֹ וַהֲבָנָתוֹ, בְּלִי לַחֲשֹׁב מָה הַיֹּשֶׁר עַל פִּי הַשֵּׁם, וּבְלִי לְהִתְבּוֹנֵן בַּהַשְׁגָּחָה שֶׁל הַבּוֹרֵא, וּלְאָן הַבּוֹרֵא מְכַוֵּן אֶת פְּנֵי הַדְּבָרִים, אֲזַי הוּא טוֹעֶה וְעוֹשֶׂה דְּבָרִים נֶגֶד הַיֹּשֶׁר, וְהוּא מְקַלְקֵל אֶת הַסֵּדֶר הַטּוֹב שֶׁבְּהַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא, וּבְאֵיזֶה שָׁלָב הוּא יִפֹּל מִמַּלְכוּתוֹ. כִּי הַמַּלְכוּת הָאֲמִתִּית הִיא רַק כְּשֶׁמְּבֻטָּל הַמֶּלֶךְ לְמַלְכוּת הַשֵּׁם, וְלָכֵן כָּאָמוּר לְעֵיל, דָּוִד הַמֶּלֶךְ חַי וְקַיָּם לָנֶצַח, כִּי מַלְכוּתוֹ הִיא מַלְכוּת מֻשְׁלֶמֶת, הַמְבֻטֶּלֶת בִּשְׁלֵמוּת לְמַלְכוּת הַשֵּׁם.