דרכים ניורולוגיות

אם חשבתם שיש רק דרכים סלולות,
כמו אלה שאנחנו מכירים, הרי שטעיתם.
ד"ר זאב בלן מגלה לנו דרכים שלא
הכרנו – דרכים ניורולוגיות. אתם מוזמנים
לקרוא ולגלות את הפלא שבמוח.
 
 
אם יצא לכם לקרוא ליקוטי הלכות, פירוש על השולחן ערוך אותו חיבור תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב – רבי נתן מברסלב, בטח שמתם לב לכך שהמחבר חוזר על הדברים שוב ושוב לאורך כל שמונת הכרכים. למה? מאיזו סיבה צריך לחזור על הדברים שוב ושוב ולא לומר אותם פעם אחת ודי?
 
התשובה העיקרית לפעולה שכזו היא, שחוזרים על הדברים כדי לגרום למוח שלנו להשתנות.
 
חזרה, היא איך שאנחנו מתכננים את הדרכים הניורולוגיות במוח שלנו, והדרכים הללו מתורגמות לאסטרטגיות של איך נחיה את חיינו. הן יוצרות את הדפוסים שלנו לדיכאון או לשמחה. תלוי במה באיזו דרך נבחר.
 
כל פעם שאנחנו רוצים להיות מדוכאים, ישנו דפוס התנהגות שחרוט לנו במוח איך לעשות את זה. אם אנחנו רוצים לשנות את 'להיכנס לדיכאון', אנחנו חייבים דרך לעצור את אותו דפוס מהשורש וכמה שיותר מהר, לפני שהוא יגרור אותנו לתוכו.
 
דרך ניורולוגית עובדת בדיוק כמו הדרכים ביערות. אם אנשים לא הולכים בדרך מסוימת זמן ממושך, שיחים גדלים לאורך הדרך ואפילו פולשים לתוכה ומכסים את השביל המוכר והמסומן, עד שכבר אי אפשר לזהות שפעם הייתה שם דרך. אנחנו יכולים לעשות בדיוק אותו דבר עם דרכים ניורולוגיות שליליות שמעוררות בנו שאלות וספקות לגבי בורא עולם, או שגורמות לנו לדאוג ולפחד ממה יהיה ומה יקרה לנו ברגע הבא בחיים. עם הזמן, הדרכים הללו פשוט ייעלמו ויוחלפו בדברים חיוביים שאנחנו עושים ממש עכשיו, בהווה. אם אנחנו מדברים עם אלוקים ואומרים לו: 'תעזור לי בבקשה להיות מקורי, לחיות בהווה, לנשום, עזור לי לא להקשיב לשום ביקורת… הראה לי איך עושים את זה! אלוקים, בבקשה תהיה המדריך שלי בחיים, עזור לי לחיות את החיים שאתה רוצה שאחיה, שאהיה קשור אליך, לבן/בת הזוג, לילדים…' אלו מילים שיוצרות דרכים ניורולוגיות חדשות וטובות.
 
בסדר, יכול להיות שאתם צודקים וזה לא ייחקק לנו בראש בהתבודדות הראשונה שנעשה, אבל ככל שנתבודד כך נגביר את הדברים הטובים בתוכנו. כי אנחנו בדיוק כמו ההוא מהשדה עם הדשא הגבוה שכבר אי אפשר לראות את הדרך, לכן כשהוא עובר שם בפעם הראשונה ומנסה לעשות שביל, הוא מזיע ועובד קשה רק כדי לפנות מעט את הדרך. הוא גוזם את הדשא ומפנה את השטח. אחרי הפעם הראשונה הדשא צומח שוב, אבל רק 75% ממנו. בפעם הבאה זה קצת יותר קל, והוא פחות מתאמץ ומתעייף. והפעם, הדשא צומח שוב אבל רק 50% ממנו. בפעם השלישית זה הרבה יותר קל והדשא צומח רק 25%, עד שבסוף השביל נקי.
 
זה בדיוק מה שאנחנו עושים בתפילה האישית בכל פעם שאנחנו מתמקדים בנושא מסוים, ומנסים ליצור דרך חשיבה חדשה על הנושא. הנה עוד סיבה למה זה חשוב לדבר על נושא מסוים במשך תקופה, כמו שהרב שלום ארוש מלמד. ככל שנתרגל לדרך החדשה מתוך הדיבור בתפילה כך היא תיחקק לנו במוח, וכל הדרכים והדפוסים השליליים ייעלמו כלא היו.
 
לא משנה על מה אתם מתפללים – פרנסה, בריאות, חינוך הילדים, שלום בית – אנחנו צריכים לשים את כל הפוקוס שלנו ברצון לדעת מה אנחנו מרגישים. רבים מאיתנו אפילו לא יודעים באילו דרכים ניורולוגיות כבר צעדנו והכנו, כל שכן בדרכים החדשות שאנו מכינים וצועדים בהן כבר עכשיו! הצעידה בהן מאפשרת לנו לגלות מה קורה סביב הנושאים שאנו מבקשים לברר, ובאמת להיות שם ולא לרחף באיזה מקום בחלל.
 
זכרו, אנחנו כמו הבחור ההוא מהשדה. אם נצעד בדרך הניורולוגית החדשה כל יום,  אפילו 10-15 דקות בכל פעם, לא נתייאש ולא נרפה ידינו, ומהר מאוד נגלה את המסלול שלנו לאמונה ולדרך בה נפעל בלי לפחד.
 
 
* * *
ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט העוסק בתחום למעלה מ-32 שנים. ד"ר בלן הוא חסיד ברסלב שמטפל גם על פי משנתו של רבי נחמן מברסלב, אותה הוא שואב מבית מדרשו של הרב שלום ארוש – "חוט של חסד" בירושלים. מאמן בעזרת האמונה (אמונה קואצ'ינג). על פעילותו בתחום הפסיכותרפיה קיבל הסכמה מגדולי הדור וביניהם הרבי מניקלשבורג – הרב יצחק פגלסטוק שליט"א והרב שלום ארוש שליט"א. אתם מוזמנים לבקר בבלוג החדש של ד"ר בלן.