איזוהי שמחה?

לעשות טוב או להרגיש טוב, מה
עושה אתכם שמחים? והאם ידעתם
שיש לכך השפעה על הגנים ועל
החוסן הגופני שלכם? ד"ר זאב בלן
עם מאמר שיעשה לכם סדר בשמחות.
 
 
לא פעם אנשים שואלים אותי, "ד"ר בלן, מה, כבר אי אפשר להיות שמחים בלי אלוקים בחיים?" או, "למה אני צריך לחפש את המשמעות והמטרה של החיים שלי, אם אני יכול לעשות דברים שגורמים להרגיש שמח – זאת לא יכולה להיות מטרה בפני בעצמה?" או, "אני מכיר אנשים בריאים שחיים חיים נורמאליים ושמחים ואין להם שום קשר לרוחניות או דת, למה אני צריך את זה?"
 
כדי לענות על השאלות הללו עלינו להבין שישנם שני סוגי "שמחה", אבל רק אחד מוגדר לפי התורה כשמחה אמיתית, ובהמשך נבין למה.
 
מחקר חדש שפורסם במגזין של האקדמיה הלאומית למדעים בחן את השאלה הזו לעומק. 80 האנשים שהשתתפו במחקר נשאלו מה גורם להם להרגיש שמחה, והתשובות שלהם התחלקו לשתי קבוצות עיקריות: פעולות שגרמו להם "להרגיש טוב" ופעולות שגמרו להם "לעשות טוב".
 
"להרגיש טוב" זה משהו שיכול להיות תוצאה של קניית רכב חדש לעצמך, או להתענג בחופשה בלי לעשות חשבון לכסף. "לעשות טוב" זה סוג השמחה שנבעה מהשגת מטרות אציליות ומשמעותיות, כמו מציאת משמעות בחיים או פעולות של חסד וצדקה עם הזולת. מה שהחוקרים גם גילו היה, ברמת הידיעה, שהרבה אנשים לא הצליחו לומר את ההבדל בין הסוג הראשון של השמחה, שבא מתוך נהנתנות או סיפוק עצמי, לבין הסוג השני של השמחה, שמבוסס על מה שאפשר לכנות ערכים רוחניים, כמו עשיית מעשים טובים ותרומה לזולת. במילים אחרות, החוקרים גילו ששני סוגי השמחה הרגישו טוב לאנשים שהשתתפו בו. ולא במקרה.
 
80 האנשים שהשתתפו במחקר בהחלט לא דורגו על פי רמת המודעות הרוחנית שלהם. אם הם כן היו, אני בטוח שרמת המודעות הרוחנית שלהם הייתה מאוד נמוכה. למה? כי אנשים שחווים קשר חזק ואדוק עם בורא עולם בקלות יכולים להבדיל בין התענוג הפיזי של סיפוק עצמי, ובין הסיפוק הגבוה של הנשמה שמגיע מקיום רצונו של הבורא.
 
בכל מקרה, החוקרים גילו דבר מאוד מעניין.
 
למרות ש-80 המשתתפים לא הצליחו להבדיל כלל בין תענוגות הגוף לתענוגות הנשמה, אלה "שעושים טוב" ולא רק "מרגישים טוב", הוכח ששתי הקבוצות הרוויחו. ובנוסף, ההבדל בין שני סוגי השמחה התגלה גם ברמה הגנטית-תאית. אלה עם הערכים הגבוהים, מסוג השמחה של "לעשות טוב" פיתחו יכולות גנטיות חזקות להילחם במחלות. המבנה הגנטי שלהם הראה ביטוי חזק של נוגדנים וגנים אנטי ויראליים, לעומת אלה מסוג השמחה של "להרגיש טוב", שהנוגדנים והגנים האנטי ויראליים בגופם היו חלשים יותר.
 
המחקר למעשה מאשר את מה שאנשים עם ערכים רוחניים תמיד ידעו. כשאדם חי על פי רצונו של בורא עולם, הבורא מתגמל אותו בחיים בריאים וארוכים יותר, בהם הוא יכול לעשות עוד טוב לזולת ולעולם בכלל. זה רק מראה עד כמה חשוב לבורא עולם לשמור על אותם אנשים שבראש סדר העדיפויות שלהם נמצא הערך כמו "אנחנו" ולא "אני".
 
המחקר גם בחן את יכולת הגנים להתגונן, ביחד עם התאים שנלחמים בזיהומים ומחלות ומגנים על הגוף מגופים וחומרים זרים. ומה שהחוקרים גילו הוא שאותם אנשים שחוו מיקס של שני סוגי השמחה הרגישו שמחים בצורה שווה.
 
סטיבן קול, אחד ממחברי המחקר הסביר: מה שהמחקר הזה אומר לנו הוא, שלעשות טוב ולהרגיש טוב יש השפעות שונות על הגנום האנושי, למרות שהם חולקים ערכים זהים של רגשות חיוביים. ככל הנראה, הגנום האנושי הרבה יותר רגיש לדרכים השונות להשגת שמחה מאשר להבנה הכרתית".
 
לכן, בזמן שלעשות טוב ולהרגיש טוב מרגישים בו זמנית שמחה, הלעשות טוב הוא זה שמועיל יותר ברמה הגנטית.
 
הכותבת הראשית של המחקר, פרופסור ברברה פרדריקסון, מציעה את הדברים הבאים: אנחנו יכולים לגרום לעצמנו להיות מאושרים בעזרת תענוגות פשוטים, אבל אותן 'קלוריות ריקות' לא עוזרות לנו להחיות את המודעות שלנו, או לבנות את היכולת שלנו בדרכים שיועילו לנו בהיבט הפיזי-גופני. בהיבט התאי, הגוף שלנו נראה כמגיב טוב יותר למעשים טובים, ולעשייתם, אלה המבוססים על קשר ומטרה בחיים.
 
 
* * *
ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט העוסק בתחום למעלה מ-32 שנים. ד"ר בלן מטפל ומאמן בעזרת האמונה (אמונה קואצ'ינג) ועל פי משנתו של רבי נחמן מברסלב. מוזמנים לבקר בבלוג החדש של ד"ר בלן.