מכות, על שום מה?
הם הוציאו לנו את המיץ ומיררו לנו את החיים אבל בסוף יצאנו ממצרים. מאז ועד אנחנו חוגגים את ליל הסדר אבל הפעם חייבים להבין: מכות, על שום מה?
אחרי שהמצרים הוציאו לנו את המיץ במאתיים ועשר שנות עבדות ומיררו לנו את החיים, זה קרה – יצאנו משם, ומהר.
והנה, הגענו עד הלום. עוד מעט נשב בשולחן ליל הסדר בפעם המי יודע כמה, ברוך השם, ונספר בשמחה ובהסבה את סיפור יציאת מצרים, החלק מהרזומה של כל אחד ואחת מאיתנו.
"דם ואש ותימרות עשן"… צפינו מהצד במה שבורא עולם עשה עם אותם רשעים, כשאנו נושמים לרווחה מהעבודה הקשה, מהסבל והייסורים, מהרצון הנורא שלהם לשעבד לנו לא רק את הגוף אלא גם את הנשמה.
הקערה התהפכה על פיה. הם החטיפו לנו, ואחר כך הם חטפו. עשר. ויש אומרים שגם יותר…
"רבי אליעזר אומר: מנין שכל מכה ומכה שהביא הקב"ה על המצרים במצרים הייתה של ארבע מכות? שנאמר (תהלים עח, מט): "ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים". עברה אחת, וזעם שתיים, וצרה שלוש, משלחת מלאכי רעים ארבע. אמור מעתה, במצרים לקו ארבעים מכות ועל הים לקו מאתיים מכות".
אז הם חטפו, והרבה. אבל כל מכה, ובעצם כל מה שקרה שם, מעביר גם לנו מסר גדול מאוד.
אז למה מכות?
כאילו, למה הקב"ה עושה לנו את זה? "מנחית עלינו מכות?" איך בכלל אפשר לעשות משהו אם כואב לי? בלי לדעת מה זה אומר ומה כרוך בזה?
כששואלים את השאלות הללו, ולא רק בפסח – מכות, על שום מה? זה אומר שאנחנו צריכים אמונה. כן, אמונה בבורא עולם, בטוב הקסום שלו, בחכמה האדירה והאינסופית שלו.
אבל גם אמונה בעצמנו! ביכולת שלנו להתעלות מעל הטבע האנושי והדביק שלנו.
מאמרים נוספים בנושא:
למדתי לאהוב מחדש
כי שם האלוקים
בכל אותם ימים הקב"ה הנחית על המצרים מכות. שימו לב, מדובר בתהליך שקרה שנה שלמה! משה רבינו רצה להביא את עם ישראל לדרגת מודעות גבוהה בבורא עולם. הוא זה שגילה להם כיצד לראות ולהבין את עשר המכות, כשלכל מכה ומכה יש מסר ולקח ייחודי משלה. והם חוו את הלקחים האלה. הם שחטו את שה הפסח באמונה ונמצאו ראויים להתגלות האלוקית. בבוקר, אחרי שהם כבר יצאו ממצרים, הם חשבו שהכירו את הקב"ה. הם בכלל לא חשבו שהם עדיין ב"מצרים".
ואז הגיע היום השישי במדבר, ופרעה פתאום בא עם כל חילותיו.
המלכוד הגדול! למה זה קורה? לאן הולכים? לחץ.
תנשמו לרווחה.
משה רבינו מגלה עוד סוד – דרך נפלאה להבין. הוא מרים את ידיו בתפילה, וכשנבקע הים הם נכנסו, הלכו בתוכו על היבשה. אבל, עדיין, טרודים בניסיון לברוח, לא שמים לב למה שבזה הרגע קורה!
בצד השני של הים, כשהמצרים טובעים, הם מביטים לאחור ורואים את הדרך בה הלכו.
עכשיו, רק עכשיו הם מבינים מה משה רבינו עשה.
ואז, הם שוב לא הבינו! האם בני ישראל מודעים באמת לבורא? אלה שהתפילות שלהם באמת נשגבות משל אחרים? כי יש אחד שהתפילה שלו בוקעת ים, יש את השני שהתפילה שלו בוקעת רקיעים, ויש מי שהתפילה שלו משפילה מעצמות אדירות!
ההכרה של משה רבינו את בורא עולם הייתה מושג חדש עבורם, מעבר ליכולת שלהם להבין.
גם לכם?
אם כן, הניחו בצד את "הידיעות" וההיגיון, השליכו את השכל והצטרפו לדרך מדהימה עם כלים משוכללים, נשגבים וטובים יותר. עבדו את הבורא בשמחה ובאמונה צרופה. התגברו על האשליות שאומרות שהכל עובד אך ורק לפי ההיגיון, כי יכול להיות שרק ברגע שתעשו את זה תצאו סוף סוף ממצרים.
ומשה? העניו מכל אדם. הוא לא לקח את המיוחדות הזו לעצמו, הוא אמר לעם ישראל – אתם! אתם המיוחדים! יש בכוחכם להגיע לאותם הישגים!
לא צריך מכות.
רק תאמינו בניצוץ של משה רבינו שקיים בכם, בניצוץ של הצדיק שבוער בכל אחד מאיתנו.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור