“יציאת מצרים מנטלית!” קאוצ’ינג מפרשת בשלח

בני ישראל יוצאים ממצרים. אבל האם מצרים יוצאת מהם?! על אותו המשקל; עזבת את הבית, אבל האם הבית עזב אותך? במילים אחרות, עזבת משהו חשוך, לא טוב, ישן לטובת משהו טוב, מצמיח ומעשיר – אבל האם הרע הקודם שהיה בך עזב גם הוא או שנשאר איתך? האם הוא יכול לעזוב או שצריך להעזיב אותו?

תהליך היציאה

המעשים הרעים של האדם, וכן תכונות האופי הלא טובות שבו לא נעלמים בין רגע, ועם כל הרצונות הטובים להשתנות, להתשפר ולתקן כולנו יודעים שזה לא הוקוס פוקוס, אלא עבודה סזיפית קשה יומיומית שבו אדם מבקר את עצמו והתנהגותו ונותן דין וחשבון לבורא העולם בד בבד מבקש עזרה ומתפלל להצלחתו והתקדמותו. זה עשוי לקח שנים טובות, כמובן שתוך כדי התהליך רואים שיפור ולפעמים גם ישנו מצב של המתן ועצור שבו משמיים רוצים להעלות את האדם מדרגה אבל בד בבד לבחון אותו אם ראוי.

הלא טוב הקודם שבך

המידות הלא טובות של האדם, כל העברות שעשה במהלך חייו נקראים במינוח חסידי ‘קליפות’, והם אגב מה שמונעים ממנו להמשיך ולהעלות בדרכי השם יתברך. הקליפות יונקים את חיותם מהעברות ומהמעשים וההתנהגויות של האדם. הם לא עוזבים בקלות ובמהירות כפי שחושבים.. לכן גם כאשר אדם מתחיל תהליך של תשובה ומנסה לנער מעליו את מעשיו הקודמים עדיין ישאר בו חלק מהלא טוב הקודם.. עליו להתאזר בסבלנות ולהמשיך בעבודת המידות וכמובן שלא להתייאש ולהיות עשקן עם עזות דה קדושה. 

לעזוב את מצרים מנטלית

לזכור תמיד שאדם עשה סוויץ’ ושינוי אינו מניב פירות במיידי אלא זה תהליך. וכשם שלא עשה את כל העברות ביום אחד כך גם אט אט הוא משפר את אורחותיו והנהגתו. לכן יש לשים טוב טוב לב ולהתייחס למידות עצמם – מי שהייתי בעברי ומי אני כיום מתוך מגמה ורצון לשיפור תמידי. לחזור בתשובה אין פירושו לגדל זקן וללבוש שחור לבן או אצל נשים לשים כיסוי ראש וללבוש חצאית – זוהי הצורה החיצונית. לעזוב את מצרים פירושו בעיקר בפאן המנטלי/ נפשי כלומר לעזוב את המיצרים שבתוכך, את ההתנהגויות הלוא טובות, המידות הרעות והקשות שבך, לשנות את ההרגלים הרעים, זה נקרא לצאת ממצרים. זה נקרא גאולה. זה נקרא להיות בני חורין, כלומר משוללים משעבוד מנטלי של התאוות!