מ. רות

מ. רות

28 פוסטים

משמעות הזמן ביהדות

7 דק' קריאה

האדם צועד בתוך הזמן, וכל פעם מגיע לתחנה אחרת בעלת אופי מיוחד. ובכל תחנה כזו, יש בעולם התעוררות רוחנית מיוחדת לאותה תחנה, עם עבודה מיוחדת המוטלת על האדם דווקא באותו זמן.

בחירה או בכי רע?

8 דק' קריאה

את ה"בכי רע" שיש לנו בעולם הזה, את הקשיים והחסרונות, יכולים אנו על ידי "בחירה" טובה להפוך למנוף אדיר לצמיחה!

אם תאמין שיכולים לקלקל

4 דק' קריאה

כולם דומים לכולם: מרוכזים בעצמם, שועטים אל השקל הבא. חזקים, קולניים ולא עוצרים באדום. הופכים כל גיחה אקראית אל העולם ליציאה אל שדה קרב. ובכן, אינני סולחת!

הבוקר של הקב”ה – צריך רק להקשיב

4 דק' קריאה

באיזו עדינות ברא הקב"ה את הבוקר שלו. מי ששמע את הקב"ה אומר בבוקר יהי אור, ורואה את האור המופלא הזה מתהווה מול פניו, אז הבוקר ההוא זורח בליבו לאורך כל היום כולו...

קצוות

3 דק' קריאה

אבל רק רגע, רק רגע בעצם. מי אמר שזו הדרך היחידה לחיות? אולי דווקא צריך לרוץ? להספיק? להתנשם ולהתנשף?...

חבל קפיצה אל האושר

3 דק' קריאה

לפעמים אנחנו בטוחים שבשביל לרצות, לשמח ולהלהיב אנחנו חייבים לקטוף את הירח, לתלות אותו יחד עם כוכבים ולכתוב הקדשה באותיות אש. אז זהו, שלא...

תפוס אותו אם אתה יכול

3 דק' קריאה

תפוס את הרגע. אל תיתן לו לחמוק. ההווה כמו אלקטרון בלתי נראה. מסלולו הנתון למעקב, מובזק חלושות על מסך מושחר, נמלט, חומק ונעלם...

אנא צייר לי שופר

4 דק' קריאה

אחר כך הלך קו המתאר שלו והתבהר, וגיליתי לא רחוק ממני איזה יצור אפל וחסר זהות יושב שתול בתוכי, ומפלח אותי במבטים. זה היה מפחיד, ועם זאת די מוכר...

האישה עם השקל

4 דק' קריאה

"יש לך שקל?" היא לא מבקשת הרבה, רק שקל. בינינו, מה זה שקל אחד? שקל זה לא הרבה, אמנם, אבל אם אגורה לאגורה מצטרפת – שקל לשקל מצטרף, ושקל איננו אגורה אלא הרבה יותר מזה...

ממשיכים לבקש שנה טובה

4 דק' קריאה

מילכה בודאי שייכת לאנשים ההם. אנחנו לא. סליחה מילכה שנתנו לך לטעות בנו. אנחנו התמקדנו בכיעור במקום לייצר יופי. ודשדשנו בעוול מבלי להראות לעצמנו שאפשר לנהוג אחרת...

לאנשים שמבינים במתנות

4 דק' קריאה

בואי, כביכול, אומר לה הקב"ה, בואי אחרי פנימה ואראה לך חיים יפים מאלה. הביאני המלך חדריו, זוהי המתנה הגדולה של הקב"ה לאנשים שמבינים במתנות...