אבן הייסורים
אין בעולם אנשים שהולכים פה ללא סיבה, אם נתן להם הקב"ה חיים והוא מוליך אותם על אדמת העולם – בודאי שיש משמעות לחייהם וטעם לקיומם!
הרב ברוך לב
אין בעולם אנשים שהולכים פה ללא סיבה, אם נתן להם הקב"ה חיים והוא מוליך אותם על אדמת העולם – בודאי שיש משמעות לחייהם וטעם לקיומם!
בדרך החיים זרועים פתאום אבנים. כל איש ואבניו שלו. ניתן ליפול בעטייה של האבן ולהיחבט בה קשות. ניתן גם לעלות על האבן, לנצל אותה לקבלת גובה ולהשקיף ממנה אל המרחק...
"כל אלה נימולים", הרהרתי בליבי בדרכי אל ברית המילה שלי, "כל אלה עברו את הכאב הזה למען יהיו כלולים בעם הקדוש...כל אלה עברו את הברית בגיל שמונה ימים, ואני כיום בן עשרים...
"נו, ר' מנחם", סידרתי את התפילין בקופסאותיהם, "מה תספר על פוניבז'? עד שאסיים, אספר לך סיפור על רבה של פוניבז', רבי איצ'לה פונוביז'ר..." הבעה של חיוך עלתה על פניו, ידו נעה בביטול...
למרגלותם רגבי עפרו של יהודי עלום. הזֶמֶר 'בר יוחאי' פורט על נימים חבויים בלב. לך תדע, מי היה ומה היה נפטר זה...
ניצבתי בצד ואמרתי בליבי: הנה כוחו של אותו חיוך והארת פנים, במפגשי הראשון עם נח. בעוצמתו מסוגל הוא בקלות להיטיב עם דורות, ובהיעדרו - עלולה קדרות הפנים וחמיצותן...
"כשחטא אדם הראשון נגזר עליו: "בזיעת אפך תאכל לחם". עלינו נגזר להזיע. אבל רבותי, אל נא נהיה טומ'ל, אל לנו לחשוב כי הזיעה היא המביאה את הלחם. נזיע ונעשה השתדלות כי זוהי הגזירה...
"לא קמתי ואמרתי: 'ריבונו של עולם, גם אני בעל חוב, רווח נקי ברא לי אלוקים ואלפי דולרים חדש בכיסי, עשה לי פטנט, אשתדל מעט ואתה עשה את שלך'. זה לא עובד ככה"...
באחת הגביה הרבי את עניו הטהורות לעברי ושאל: "האין לך אח צעיר ממך שנישא לפניך?" הנהנתי בראשי נדהם. ועודי המום מן השאלה והקול מפלח את כליותי: "האם מחלת לו?"...
"אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם פיו בשעת מריבה" - עשה עימי את החסד הזה וקיים לנו עולם מלא, על ידי בלימת הפה בשעה גדולה, רבת זכויות, שזומנה לידך"...
בעודי בדרכי חזרה לסטמפורד-היל, נרעשתי כולי לשמע קריין החדשות המודיע בקול רועד על נפילת המטוס, אותו מטוס בו היו צריכים להמריא הנוסעים שזה עתה הורדתי בשדה התעופה.
אין לך אדם שאין לו מטבע של חמישה שקלים בכיסו. אבל כמה פעמים קורה שבדיוק בשעה שאתה זקוק למטבע הזאת – היא איננה?