תורה ד-המשך
תורה ד - לשון רבינו ז"ל - המשך - (שמות כ') אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים: ט- אבל ההתפשטות היה בבחינת והחיות רצוא ושוב, כי הקב"ה רוצה בעבודתינו, כמ"ש...
תורה ד – לשון רבינו ז"ל – (המשך)
אנכי ה’ אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים: (שמות כ’)
ט
אבל ההתפשטות היה בבחי’ והחיות רצוא ושוב כי הקב"ה רוצה בעבודתינו, כמ"ש: ואביתָ תהילה מגושי עפר, מקרוצי חומר. ובשביל זה צריך שלא ישאר כן, אלא עד עת שיבא הקב"ה בעצמו ויטול נשמתו. וזה שאנו רואים, שלפעמים נתלהב אדם בתוך התפלה ואומר כמה תיבות בהתלהבות גדול – זה בחמלת ה’ עליו, שנפתח לו אור אין סוף, והאיר לו. וכשרואה אדם התנוצצות הזאת, אע"ג דאיהו לא חזי – מזליה חזי (מגילה ג’ ע"א), תיכף נתלהב נשמתו לדביקות גדול, לדבק את עצמו באור אין סוף. וכשיעור התגלות אין סוף, לפי מנין התיבות שנפתחו והתנוצצו, כל אלו התיבות אומר בדביקות גדול ובמסירת נפשו ובביטול כחותיו. ובשעה שנתבטל לגבי אין סוף, אזי הוא בבחינת ולא ידע איש, שאפילו הוא בעצמו אינו יודע מעצמו. אבל זאת הבחינה צריך להיות רצוא ושוב, כדי שיתקיים ישותו.
נמצא כשהוא בבחינת ושוב, אזי צריך להראות גם לדעתו. כי מתחילה בשעת דביקות היה נתבטל הדעת, כמ"ש: ולא ידע איש, וכשהוא בבחינת ושוב, ששב (לדעתו) לישותו, אז שב לדעתו, וכששב לדעתו, אז הוא יודע אחדות האין סוף וטובו. ואזי אין חילוק בין ה’ לאלקים, בין מידת הדין למידת הרחמים. כי באין סוף אין שייך ח"ו שינוי רצון. כי השינויים אינו אלא בשינוי התמונות, אבל ע"י הדביקות של אדם באין סוף, ששם אין שינוי רצון, כי שם רצון פשוט, ואח"כ נשאר בו רשימו מאחדות הזאת, ואח"כ נעשה בבחינת ושוב, אזי הרשימו מראה לדעת. שידע שכולו טוב וכולו אחד: וזה שאמר משה לדורו (דברים ד’): אתה הראת לדעת כי ה’ הוא האלהים. כי משה הוא בחינת אין, ודורו הדבוקים אליו, ראוי להם לדעת, היינו להאיר לדעת,. בחי’ אין סוף, בחינת רעוא דרעוין. בחינת: ה’ הוא האלהים.
וזה פירוש: אמר רבה בר בר חנא זימנא: חדא הוה קאזלינן בספינתא, וחזינן ההוא כוורא דיתבא ליה אכלא טינה באוסיה, ואידחוהו מיא, ושדיוהו לגודא, וחרוב מיניה שיתין מחוזי, ואכלו מיניה, שיתין מחוזי, ומלחו מיניה שיתין מחוזי, ומלאו מחד גלגלא דעינא תלת מאה גרבי משחא, וכי הדרן לבתר תריסר ירחי שתא, חזינן דהוה קא מנסרי מגרמיה מטללתא, ויהבי למבנינהו הנך מחוזי:
פירוש ספינה – לשון חשיבות בחינת מלכות, שרבה בר חנא חקר בשכלו אודות המלכות, איך שבני ישראל מעלין אותה.
וחזינן האי כוורא – ישראל מכונין בשם דגים, כמ"ש (בראשית מ"ח): וידגו לרוב בקרב הארץ.
דיתני ליה אכלא טינא בנחיריו – זה בחינת תפילתן של ישראל, כמ"ש (ישעיה מ"ח): ותהלתי אחטם לך. שנתערב שרץ, היינו טומאה, בתפלתו ועבודתו, ובלבל אותו, ולא היה יכול איש הישראלי הזה לעבוד עבודתו תמה. מה עשה האיש הזה, עשה שלש בחינות הנ"ל. היינו התקשרות להצדיק, ונתינת הצדקה, ווידוי דברים.
וזה פירוש: ומתה ואידחוהו מיא ושדיוהו לגודא, והזכיר השלש בחינות מעילא לתתא: ומתה – זה בחינת ווידוי דברים, כמ"ש: כל המומתין מתוודין.
ואדחוהו מיא – זה בחינת צדקה, כמ"ש (קהלת י"א): שלח לחמך על פני המים. וכתיב (ישעיה ל"ב): אשריכם זורעי על כל מים.
ושדיוהו לגודא – הצדיק נקרא גודא, לשון גדר, שהוא גודר פרצותיהן של ישראל (יחזקאל כ"ב ישעיה נ"ח). וזה ושדיוהו לגודא – שהקריב את עצמו לצדיק.
ועל ידי שלש בחינות אלו: וחרוב מינה שיתין מחוזא – שעל ידי המיתה, היינו ווידוי דברים, העלה את המלכות מבין הסטרא-אחרא, והצדיק הורה לו את הדרך הישר כ"ש בהפטרת בראשית (ישעיה מ"ב): אחריב הרים וגבעות – רמז על חורבן ממשלת העכו"ם. והולכתי עוורים בדרך לא ידעו – זה בחינת שהצדיק הורה לו דרך ישר, זה בחינת פרשת דרכים כנ"ל. ושיתין מחוזא, רמז על עליית המלכות, דכתיב בה (ש"ה ו’): ששים המה מלכות.
ואכלו מינה שיתין מחוזא – רמז על שני מידות רעות של חי מדבר, שעל ידו בא עניות כנ"ל. ועל ידי צדקה מתקן אותם, וימשיך שפע. וזה: אכלו מינה. ושיתין מחוזא – רמז על בחינת ששים גיבורים, שמשם בא פרנסה, כמ"ש: גבורות גשמים (ברכות ל"ג. תענית ב. ע"ש).
ומלחו מינה שיתין מחוזא – זה רמז על תיקון שני מידות רעות, דומם צומח, על ידי קרבתו להצדיק, כי הצדיק הוא ברית מלח עולם. גם עצבות ותאוות באים מדמים עכורים, ועל ידי מלח פולט הדמים רעים. ושיתין מחוזא, זה רמז על ששים אותיות שבברכת כהנים שהם ביד הצדיק, כמ"ש (משלי י’): ברכות לראש צדיק.
ומלאו מחר גלגלא דעינא תלת מאה גרבי משתא – גרבי משחא – זה בחינות הדעת. כי שמן משחת קודש (שמות ל’): זה בחינת שכל. ותלת מאה, זה בחינת משה, שהוא בחינת מָה שהצדיק מקטין את עצמו בבחינת מָה. בשלש בחינות צריך להקטין את עצמו, כמ"ש (ירמיה ט’): אל יתהלל חכם גבור ועשיר. נמצא שבכל בחינה מאלו שלש בחינות הוא נעשה מָה:
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור