הצילו! הקנאה משתלטת.- קאוצינג ומסר לחיים מפרשת השבוע

“וַיֵּ֣שֶׁב יַֽעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן” (בראשית ל”ה, י ) 

יעקב בשעה טובה ומוצלחת חוזר ומתיישב בארץ כנען, ארץ אבותיו. לכאורה ניתן לומר שיעקב הגיע אל השקט והנחלה. עזב את בית לבן הארמי ויצא ברכוש גדול עם ארבעת נשותיו ושניים עשר השבטים, הוא וכל אשר לו נצלו ושבו לשלום למחוז חפצם. גם הדרך לא הייתה קלה בה נפגשו פנים מול פנים את עשו הרשע שזמם להורגם והפגישה הרת הגורל הניבה פירות טובים בה הם ניצלו וגם שמו של יעקב הוחלף לישראל. 

יעקב בניו ונשותיו הגיעו לארץ ישראל להתיישב בה ובעצם להתחיל את מצוות הישיבה והרבייה בארץ ישראל על כל צדדיה. כך שכאמור היינו מצפים להפי הנד. אבל לא כך הדבר, מסתברא שהתיקונים רק ממשיכים ומתעצמים והאירועים הולכים ומסתבכים.. העלילה נהיית רק יותר קשוחה ומורכבת ואולי אפילו קצת הפוכה מזו שהינו מצפים לראות. 

צידה לדרך מפרשת השבוע

אז מה קורה פה? הבה ונבחן את השתלשלות האירועים במטרה לקחת איתנו צידה לדרך ופקלאות להמשך התנהלות חיים תקינה. כי אין דבר יותר טוב מאשר לקחת את פרשיות השבוע וללמוד מהן לחיינו אנו במטרה לשנות את חיינו כרצון ה’ יתברך. שימו לב לפעלים שהתורה מציינת. 

העלילה מסתבכת..

בפסקה השנייה של תחילת הפרשה ישנה התייחסות לתולדות יוסף, נשאלת השאלה המתבקשת מדוע התורה מזכירה דווקא את תולדות יוסף ולא צאצא אחר של יעקב אבינו; מדוע יוסף, מה הוא מיוחד ו/או שונה משאר יתר אחיו הקדושים? ואם נמשיך ונקרא נראה באותה הפסקה בדיוק נראה כי יוסף מוזכר לשמצה בגין התנהגותו בה דיבר סרה על אחיו, כלומר  העביר מידע על אחיו לאביו. 

האחים שונאים אותו בגלל מספר סיבות שלכאורה על פניו נשמעים כמוצדקים ו/או הגיוניים.

האחת מהן היות העובדה שיוסף היה יפה תואר ויפה מראה בצורה בלתי רגילה. השנייה, יוסף היה מסלסל בשערותיו אף זה מכמה סיבות והאחת טוענת שיוסף ודינה הוחלפו בשעת ההריון ברחם אמם דינה עברה ללאה ויוסף לרחל, אולם עצם המעבר הותיר רושם רוחני עז הן על יוסף שקיבל מעט מן הנשיות והן על דינה שקיבלה מעט מן הגבריות, יוסף היה מסלסל בשערותיו ודינה היתה מסתובבת בשווקים ובחוצות. האחים חשבו מי הוא בכלל ואיזו מן התנהגות מוזרה יש לו ליוסף, הם לא ידעו שאחד מהסיבות של סלסול השערות נבע גם כתוצאה מרצונו להסוות את קדושתו וידיעתו המופלגת. המעשה הזה בלבל את האחים באופן לא אובייקטיבי. בנוסף, יעקב אהב את יוסף בצורה בולטת יותר מכל שאר האחים ככתוב “וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יוֹסֵף֙ מִכָּל־בָּנָ֔יו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים” (בראשית ל”ז, ג) 

האחים הגיעו לנקודת שנאה בה הקנאה בעבעה בתוך ליבם עד כדי כך שלא יכלו לומר לו אפילו שלום ונקודת הקיצון הייתה ברצונם להורגו.  

יוסף חולם חלום ומספר אותו לאחיו שממילא כבר ‘חמים’ עליו ביותר. האחים בתגובה “לא מספיק שקיימת שנאה כל כך גדולה ותהומית עכשיו הוא מוסיף עוד שמן למדורה ומצית אותה..” כעת, יש לאחים עוד סיבה נהדרת ותירץ מופלא לשנוא את יוסף ‘על באמת’ מה שנקרא. כלומר לתת הצדקה כביכול תיאורטית ומעשית לשנאה והקנאה. הנה תראו הוא חולם עלינו חלום בא ועושה פוזות מתנשא מעלינו. מי הוא חושב את עצמו ובאיזה זכות הוא בא בפתחון פה למול ראובן אחינו הבכור, לוי הצדיק יהודה שחזק כארי. מהי השחצנות הזאת שכוללת גם יופי מוגזם ואהבת אבינו באופן מופרז ? זה כבר מעל כוחותנו. הוא הבן המועדף של רחל על פנינו ויש לו עוד כמה יתרונות איכותיים בולטים ביותר שהוא גם עילוי ולומד עם אבא הכי הרבה שעות פי כמה וכמה ממה שאנחנו מקבלים. אנחנו בעצם מקבלים רק את הפירורים. וואו.. חשבו על זה קוראים יקרים, אלו הם סיבות לכאורה מוצדקת ביותר עם טענות עובדתיות שרירות וקיימות. יופי חוכמה הצלחה מסחררת עדיפות – מה עוד נותר?  

לשנאה התווסף גם אלמנט ההתנשאות לכאורה , “אנחנו נשתחווה לפניו?! למה מה קרה? שאבא הקדוש והצדיק שלנו אף הוא ישתחווה?! מי הוא בכלל? 

האחים מתפוצצים מקנאה. סופה של הקנאה והשנאה יחדיו מגיעות לקיצן בה יוסף נזרק לבור מתוך ידיעה והבנה שאולי גם שם ימצא את מותו. 

גבירותי ורבותי הנכבדים, אז מה בעצם קורה לנו פה?מהיא אותה שנאה תהומית, נאה בלתי יאומנת שסופה להביא לידי כמעט מוות של אדם.

ובכן, לא מפתיע אותי לגלות שגם כיום בימינו אנו הקנאה הזו עדיין קיימת והפועל לה הוא שנאה, והוא כמובן מגיע בכל מיני אופנים,רמות ועוצמות שונות. אבל קנאה היא קנאה ורשפיה אש ושנאה מסוכנת ביותר שהרי היא מרחביה את העולם. 

התשובה אחת לכל השאלות והסוגיות שנשאלו במאמר והיא: אמונה. 

או אמונה או גיהנום

כפי שמלמד אותנו מו”ר הרב שלום ארוש שליט”א שבחיים קיימים שני מצבים אמונה או גיהנום. אם אדם חי באמונה שזהו רצון השם לתת ולהעניק לזולת יותר ממני אז בבקשה. וגם לדעת שמה ששמור לאחר לא גורע ממני כהוא זה. כי לה’ יתברך יש הכל ויש בשפע. ושזה שפלוני יקבל בלי סוף אדרבא לשמוח ולהודות ולבקש שגם אנחנו נזכה. 

אין מקום לקנאה. יש מקום לפרגון, נתינה ואהבת חינם.