מחשבות רבות בלב איש
יתכן שהתועלת תתגלה ברבות הזמן, ויתכן שלעולם לא יוודע מה הועילה הצרה. בכל מקרה על האדם להאמין שהכל לטובה, גם כאשר נדמה לו שאין דרך להיחלץ ממנה...
הרב יעקב הרצברג
יתכן שהתועלת תתגלה ברבות הזמן, ויתכן שלעולם לא יוודע מה הועילה הצרה. בכל מקרה על האדם להאמין שהכל לטובה, גם כאשר נדמה לו שאין דרך להיחלץ ממנה...
...הפחד מהכישלון נובע מהגאווה של האדם, מכיון שחושב שהדברים תלויים בו, וכשהוא נכשל הוא רואה בזה פחיתות כבוד וביזיון, והדימוי העצמי הדימיוני שלו מתמוטט ונחרב...
בלא ההודאה אין לאדם כלי לקבל רוב טובה, מכיון שזה מבייש אותו לקבל הטובה, עד שבשביל להינצל מהרגשת הבושה הוא כופר בה, כאילו לא ניתנה לו שום טובה, מה שאין כן כאשר הוא יודע להודות...
כל הצלחה שיש לאחר צובטת את ליבו: הוא מקנא במכונית של השני, בדירה שלו ובהצלחה שלו. אשה מקנאה ביופי של האחרת וכן הלאה...
בתחילה מנסה האדם לשאוב את כל ההתחדשויות והריגושים מכל מיני חוויות גשמיות הנמצאות בעולם הזה, אולם לחוויות הגשמיות והעולם הזה יש גבול, וכאשר נגמרים הריגושים נשארים מאוכזבים וריק...
סגולתו של חג הפסח היא להוציא את האדם מתאוות ממון, כי בכל חג יש כח להוציא את האדם מתאווה אחרת...
אבל המציאות היא אחרת. כל אחד עובר הרבה ירידות וכישלונות שבהם הוא מוצא את עצמו שאינו עושה טוב כלל, ובנוסף רואה שיש בו מידות לא טובות וליבו מושך אותו לדברים לא טובים, ובכך שוכח הוא..
יעקב קרא לתפילה "בית" כמו שכתוב: "ויקרא שם המקום ההוא בית א-ל", היינו שתפילתו הייתה על דברים הקרובים לליבו של כל אדם, כגון פרנסה, בריאות, שלום בית...
כאשר יש לפני האדם דרך ברורה ורעיון ברור מה עליו לעשות, אין לו שום בלבול וקושי בדבר, ומצב זה הוא שלימות מצב הבחירה שלו. אבל כשיש ספק - מה עושים?
הצעקה מהסוג הזה היא נעימה מאוד, מאחר וכל כולה מושרשת בידיעה שכל הטובות הן ממנו יתברך בלבד, ואינה באה מתוך חוסר ברירה או רק אחרי שמתאכזבים מהכוחות הדמיוניים של ה"אני"...
כולם נמצאים בהצגה של "אצלי הכל בסדר", וכל אחד מסתובב עם עגמת הנפש שלו כשהיא מוסתרת מתחת לכמה וכמה כיסויים ומסכות, והוא בטוח שהוא היחיד שחש כך. אך יש דרך להרגיש אחרת!
זו הסיבה שעתה, כשאנו עומדים לפני חג החירות, אנו מקדימים לו עבדות ושיעבוד - שכל אחד טורח מאוד בהכנות רבות ומתישות, ואין זה אלא בשביל ללמדנו, שהחירות האמיתית היא רק בביטול...