ואז תופסים את הראש ושואלים איך זה קרה? אם נתבונן בדרך כלל נשים לב שזה קרה מדבר קטן ואפילו פעוט ואולי אף חסר משמעות.. אבל שם הייתה הפריצה להיכנס! שם ניתנה ההזדמנות ליצר הרע..!!
שעמום. יש כזה דבר? או שאולי ניתן לכתוב שעמום, יש כזה דבר! שעמום הינו מושג שקרי של המודרניזציה והחילון. כב' הרב שלום ארוש אומר דבר מזעזע; אם משעמם לך זה אומר שאתה בכיוון הלא נכון. איך יתכן שליהודי משעמם?
היוונים ניסו לפרק את היהדות, כלומר את הקשר העיקרי והחשוב של היהודי עם ה'. כיצד עשו זאת? בעורמה. בדרך פתלתלה מפתה ולא ישירה. אתה אוהב ספורט? בבקשה בוא תעשה מזה אידיאל. אישיו. מרכזי. תחיה את החיים שלך וכל החיים שלך והמהות וההגדרה שלך זה ספורט. כל החיים שלך זה פוליטיקה. כל החיים שלך זה עבודה. כל החיים שלך זה יופי. כלומר ההגדרה משתנה כאן לחלוטין מטפל זה נהיה עיקר.
הרבה מאיתנו מתבלבלים וחושבים שהכסף בחיים הוא מטרה אבל האמת שהוא רק בסך הכל אמצעי. עד כדי כך הכסף צריך להיות שנוא שעליו כתוב שבעולם הבא כאשר אומרים על נפטר שהוא בעל ממון, זו הבושה הכי הכי גדולה שיכולה להיות!
עם כוח התודות ועם כוח השיר שה' יתברך תמיד אוהב אותי החלה גם החלה המפלה של אדום.. אדום כבר בירידה, ממלכת אדום בנפילה חזקה ביותר ומתפוררת ובקרוב בע"ה נראה את משיח צדקנו שיתגלה באהבה ברחמים וללא ייסורים.
מתכון טוב ומוצלח הוא מתכון שאתה הולך לפיו בהתאם להוראות וההנחיות = כך שאם אתה רוצה להצליח פה באלו החיים, ישנו רק מתכון אחד נכון יעיל ומדויק וקוראים לו "אמונה!" ואם אנחנו חיים פה אז בואו נעשה את זה כבר אחת ולתמיד נכון ומדויק כרצונו יתברך
אז מהם חיים?? מהי ההגדרה של חיים? לנשום, לאכול לשתות לישון להעביר את הזמן?? חיי שרה נכתב כי שרה אמנו ע"ה חיה חיים מלאים שלמים ארוכים של מצוות חסדים יראת וקרבת ה' לכן זכתה לחיות בזה העולם באריכות ימים. ישנם כאלו המאריכים שנים אבל ריקים מתוכן.
קואצ'ינג מפרשת השבוע: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב" (דברים א)
יקיריי, אנו בעיצומם של סדרת הרצאות בנושא השבת שהיא, היא מקור כל השפעים שיש הקיימים והנמצאים בעולם. תודה לה' על הזכות להגיש לפניכם את סדרת כתבות תודעת השפע!
בגיליון הקודם כתבנו כי יש לומר על המאכלים שמבשלים "לכבוד שבת קודש" ובכך למשוך עליהם את קדושת השבת. כך הדבר נכון גם לגבי קניות מוצרים לכבוד שבת.
זכרו, לעולם אל תתפשרו על הטוב ביותר עבור חייכם! הטוב ביותר זה אומר גם ובעיקר (!) העבודה וההשקעה רוחנית נכונה ומתאימה. זה הרי פרדוקס ואפילו מביך ומגוחך כאחד; אנו משקיעים אין סוף כספים, אנרגיות, מאמצים, חוכמות להשיג ולקנות לעצמנו את הטוב ביותר;
לקחתי אחריות, הבנתי שהלב שלי חסר. מרגיש אבל לא נוגע. זה היה מאוד קשה מנטלית. ידעתי גם ידעתי שהדפקט נמצא אצלי ולא חלילה בצד השני. השבת היא מושלמת ואני היא זו שצריכה שינוי בחשיבה, בהרגשה ובמעשה.
גם לדור המדבר היו נחשים, עקרבים ומיני מזיקים שתמיד באו והציקו והרעו לעם ישראל, לכאורה הם נראו בדיוק כמוהם; לבשו את אותם הבגדים אכלו את אותם המאכלים ודברו באותה השפה, הם אף יצאו עמים מארץ מצרים או יותר נכון הזדנבו בהם.. וגם אנחנו דור המשיח, בו יש את הגרעין של עם ישראל המבקש את ה' והיהדות. דור שרוצה אחדות, אהבה ורק טוב!
במודרניזציה בת ימינו בה מככבות תרבויות המפארות את חשיבות הגוף, המבנה והצורה, הנראות, החיצוניות - הסגידה ליופי החיצוני שהרבה פעמים "תוכו אינו כברו". שימת דגש אווילית וטיפשית על איך אדם נראה ולא על מי ומה הוא. אין כמעט התייחסות למהות שלנו, מי אני לב ונשמה או גוף שחודל? ואז הבנתי לאור הניגודיות הזו שישנם אנשים מתוקים ומקסימים שגופם אינו מתפקד הם בעצם 'שקופים' בחברה ולא מתייחסים אליהם בכלל. הם כמעט שלא קיימים. אבל הנשמה שלהם היא חלק אלוקה ממעל בדיוק כשל כל יהודי אחר שגופו מתפקד.
מלמד אותנו רבי נחמן הקדוש שלכל אדם ישנה ממשלה על אנשים ואחריות עליהם. גם על עצמך זו ממשלה ואחריות! גם לאדם הקטן לכאורה שאין לו תפקיד בכיר וייחוס כלשהו, עדיין יש לו ממשלה (מלשון מושל ושלטון) בביתו על בני משפחתו, לעיתים על השכנים חברים ומכרים
אחרי שנים רבות של ניסיונות קשים ביותר ואפילו על אנושיים יוסף זוכה למלכות וגדולה במלוא מובן המילה, ככתוב יוסף הוא המשביר. בגיליון הקודם דיברנו ארוכות אודות הניסיונות המאתגרים אותם עבר בהצלחה כה רבה.
בפרשה הקודמת התוועדנו למכירתו של יוסף שהיתה טרגדיה עצומה, ברם, מאז אומנם לכאורה נדמה כי עברה פרשה אחת אולם מדובר בשלוש עשרה שנים ככתוב "וְיוֹסֵף֙ בֶּן־שְׁלשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעָמְד֕וֹ לִפְנֵ֖י פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָ֑יִם וַיֵּצֵ֤א יוֹסֵף֙ מִלִּפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיַּֽעֲבֹ֖ר בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם" (בראשית מ"ו, מ"ה).
יעקב בשעה טובה ומוצלחת חוזר ומתיישב בארץ כנען, ארץ אבותיו. לכאורה ניתן לומר שיעקב הגיע אל השקט והנחלה. עזב את בית לבן הארמי ויצא ברכוש גדול עם ארבעת נשותיו ושניים עשר השבטים