פרשת השבוע

וזה המסר העיקרי עבורנו! לא לאבד את הכיוון בגלל פיתויים קטנים וטיפשיים. לא לשרוף את הזמן היקר מכל הון בשביל דברים שלא מועילים לא בגשמיות ולא ברוחניות.

אשר בני ישראל צועקים הם נענים, כי כח זה ניתן להם. ומוסיף המדרש ואומר שמצינו בתורה שיעקב מתגאה בירושתו, ואומר: ״ונצעק אל ה׳ אלוקי אבותינו וישמע ה׳ את קולנו וגו׳ ויוציאנו ממצרים״

בדיוק לכך חיכה הרבי והשיב לו באותו מטבע: "גם ביהודים צריכים להיות 'מֵבִין'. כל יהודי הוא 'פלאי פלאים', אבל בשביל לראות את זה צריכים להיות 'מֵבִין'. אתה 'מֵבִין' ביהלומים, אני 'מֵבִין' ביהודים..."

אתה מצפה כבר שנים לזיווג? לזרע של קיימא? לכל ישועה אחרת   ?

הוא היה מקמץ ידיו לכל יהודי שהיה בא לבקש ממנו צדקה, וזה עוד ניחא, אלא שכל עני או קבצן שניגש לבקש צדקה היה מסתכן במנה טובה של ביזיונות ועוד שאר מיני קולחין. למרות מעמדו כגביר העירייה עשיר כקורח ובעל נכסים רבים, עניי הכפר לא זכו להנות מכספו והונו.

"קרייסס! אחד הקרייססים ever !!מה אני הולכת לעשות?! ריבונו של עולם! בעוד ארבעה ימים האירוע בת מצווה של הבת שלי, ולא רק שלא נשארתי אותו דבר במשקל, שזה גם בעיה בפני עצמה, אלא גם השמנתי. ועוד השמנתי 4 קילו!"

יוסי התגורר בירושלים עם אשתו וארבעת ילדיו, קשיי הפרנסה גברו עליו מאד ויום אחד קם והחליט לעשות מעשה בעקבות סיפור שסיפר דודי, ידידו הטוב משכבר הימים,

תכלית בריאת העולם הוא כדי לגלות את כבודו ורחמנותו של ה' יתברך כמו שכתוב: "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו ...", וכדברי הזוה"ק "בגין דישתמודעין ליה", וכדי שידעו כל בשר שמלכותו בכל משלה, "ומלא כל הארץ כבודו", ובכך יואר כל העולם מכבודו, ונתקיים "והארץ האירה מכבודו  ".

חוקים רוחניים - קואצ'ינג מפרשת עקב 

ואתחנן. אחד הפרשות המרגשות בה משה רבנו מתחנן אל ה'. מי מאיתנו לפחות פעם אחת בחיים לא התחנן. הרי כולנו מתחננים ולפעמים גם אובר.. ברם, מה ההבדל בין התחינה שלנו לתחינתו של משה רבנו? הבדל אחד עקרי שעושה את כל ההבדל! מהו אותו ההבדל?

במאמרים האחרונים קראנו להתחזקות בתפילות על עם ישראל. ואין מתאים להתחזקות בתפילה על עם ישראל כמו פרשת ואתחנן, שבה יותר ממה שמשה רבינו מתפלל על עצמו להיכנס לארץ – יותר מזה הוא מלמד אותנו איך מתפללים, איך מתחננים. הוא מתפלל ומתפלל בלי להפסיק עד שה' יתברך אומר לו במפורש להפסיק.

מהי בראשית? ההבנה העמוקה שבתוכנו מתנהלים כוחות מנוגדים, שאנו מורכבים משמים וארץ, מחתיכה אלוקית נפלאה ומיוחדת, הנשמה, ובין כולם מתנהלת מלחמה! זאת בראשית.

יהודים יקרים, אני רוצה לפתוח "לשכת תעסוקה" שתספק תעסוקה לכל עם ישראל. ואני לא מתכוון למשרות ולתקנים. כל מה שאתה עושה בחיים, בין אם אתה פועל פשוט ובין אם אתה מנכ"ל או רופא, בין אם אתה שכיר ובין אם אתה עצמאי – יש לי עבודה להציע לך.

יהודים יקרים, מה שהיה חסר לנו עכשיו זה רק בחירות. כאילו לא מספיקה לנו שנאת החינם שכבר משתוללת. זה הזמן להרבות באהבת ישראל. במקום לחלוק ולבזות ולשנוא, אנחנו צריכים לרחם על כולם, לאהוב את כולם, ולהתפלל על כולם.

אני ממש מבקש מכל אחד ואחת שתמצאו זמן לעצמכם לחזור בפה שוב ושוב מידי יום על יסודות האמונה שה' הוא אבא אוהב טוב ומטיב ושיעשה איתכם רק טוב.

מה שעשו לי, שאמרו לי, שקורה בעולם - הכל מספר לי עלי. מי שמסתכל רק לשמים יכול להגיע מתחת לאדמה. אבל אני מסכים להסתכל על עצמי גם הכי הכי למטה.

פרשת השבוע וישב – אם יש משהו שכולנו באמת רוצים והכי נהנים לעשות זה – לאהוב! כי אהבה היא אחדות, הרמוניה, שילוב של ניגודים שהופכים לאחד המושלם והמיוחד.

אנשים לא רואים את מה שקורה סביבם. מחפשים רחוק, באופק, ולא רואים את מה שמתגלגל מתחת לרגליים כאן ועכשיו,לא רואה, לא שומע. למה?

פרשת השבוע שופטים - שבעת השערים - יש הרבה שערים אבל רק שבעה יהפכו אותנו לאנשים מאושרים עם חיים מלאי משמעות, מוסר ואהבה. בואו לגלות אותם!

פרשת השבוע האזינו - אדם שמפר את כעסו ברחמים זוכה להתחבר לה', כלומר לשורש ולתכלית. אדם שכועס הרי הוא מנותק לגמרי מה', ואף אסור להביט בפניו.

פרשת השבוע במדבר - משקיעים כל כך הרבה אנרגיה כדי לעשות רושם, כדי להוכיח לכל העולם שאנו מוצלחים . החיים יכולים להיות נפלאים. לא צריך תמיד להוכיח.

פרשת השבוע כי תבוא - אין דבר שאי אפשר לתקן, ובעיקר בין אדם לחברו. הפיוס כל כך מתוק, שלפעמים ישנה הרגשה שהיה כדאי לריב כדי להגיע לפיוס המתוק...

מתכון טוב ומוצלח הוא מתכון שאתה הולך לפיו בהתאם להוראות וההנחיות = כך שאם אתה רוצה להצליח פה באלו החיים, ישנו רק מתכון אחד נכון יעיל ומדויק וקוראים לו "אמונה!" ואם אנחנו חיים פה אז בואו נעשה את זה כבר אחת ולתמיד נכון ומדויק כרצונו יתברך

אז מהם חיים?? מהי ההגדרה של חיים? לנשום, לאכול לשתות לישון להעביר את הזמן?? חיי שרה נכתב כי שרה אמנו ע"ה חיה חיים מלאים שלמים ארוכים של מצוות חסדים יראת וקרבת ה' לכן זכתה לחיות בזה העולם באריכות ימים. ישנם כאלו המאריכים שנים אבל ריקים מתוכן.

קואצ'ינג מפרשת השבוע: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב" (דברים א)

יקיריי, אנו בעיצומם של סדרת הרצאות בנושא השבת שהיא, היא מקור כל השפעים שיש הקיימים והנמצאים בעולם. תודה לה' על הזכות להגיש לפניכם את סדרת כתבות תודעת השפע!

תורתנו הקדושה שהיא תורת חיים תרתי משמע גם חיים במובן של לחיות בה וגם שנותנת לאדם את המהות של התכלית שהם החיים בעצמם.

השמחה נותנת לנו כוחות נפש להצליח באתגרים שנקרים בדרכנו. אפילו דברים שנראים קשים ביותר ו/או חסרי סיכוי, אם יש לנו שמחה וגילה בלב אזי זה בעצמו נותן כוחות בנפש

פרשת השבוע אמור - זכות הקיום של כל חברה מותנית ביכולת הפרט לתת, להעניק ולוותר. רק כך תזרח השמש, ירד מטר ותצמיח האדמה.

פרשת השבוע אחרי מות קדושים - כולנו אגודים וקשורים בברית, וזה גורם לכך שמעשיו של חברי מאוד חשובים ומשמעותיים עבורי, שהרי אם ינהג שלא כראוי... בסופו של דבר, אני אענש!

זה קורה תמיד אחרי חג או חופשה. לפעמים גם נדמה שצריך עוד כמה ימים רק כדי להתאושש לפני שחוזרים לשגרה. לנחות בשלום, זה כנראה לא עסק פשוט.

הדרך ארוכה ומייגעת, הנוף מכחיש כל שייכות לעבר או עתיד מרומם ומבטיח. איך צולחים את ספירת העומר בלי לשכוח שפעם היה פסח?

כולנו צועדים בדרך ארוכה שאת סופה קשה לחזות. הסכנה הגדולה היא שבעיצומו של מסע ניפול לבור הייאוש. ומה יציל אותנו? רק ההבטחה הגדולה!

פרשת שמיני: קול טורדני לוחש לנו שמשהו בסביבה לא כל כך בסדר. נדמה שנוהגים בנו בחוסר הגינות. ודווקא כשביקשנו להתקדם קמו עלינו כל ההפרעות. מה קורה כאן?

יהודים יקרים אחי ואחיותיי, אנו עם ישראל היקר והאהוב עברנו תופת נוראית. ביחד ובאהבה ננצח. תחושת סולידריות עם גאווה לאומית ומורליות, אבל לא רק; אלא גם ובעיקר בראש מורם כלפי השורשים שלנו, בהם אנו צריכים להיות שמחים ומעריכים מעצם היותו יהודים העם הנבחר! הצאצאים של אברהם יצחק ויעקב כי אלו הם תולדותינו. אלו הם שורש חיותנו וקיומנו. גם אני, גם אתה וגם את, כולנו – היום יותר מתמיד, כולנו גאים להיות יהודים ומודים לה' על הזכות.

לפני הכניסה לארץ מזהירה אותנו התורה בכמה אזהרות שלא נתרגל לרוב הטובה. כשאדם מתרגל לרוב הטובה הוא מאבד את הרגש, את הכרת הטוב, הוא כבר לא מעריך – וזה בדיוק החטא של "וישמן ישורון ויבעט" שמוביל לכל הריחוק עד לעבודה זרה ממש.https://youtu.be/o1xdwVbwx0c

ישנם מצבים בהם אנו אומרים 'עד לפה!' מתחו לי את הגבול יותר מידי ואני עכשיו לוקח אחריות לידיים ושם פה גבולות מאד ברורים. אז נכון שהמשפט מאוד כוללני ומופשט. כמובן שישנם מצבים בהם חובה לשים גבולות ברורים, כדוגמת חינוך עצמי וחינוך ילדים מה מותר, מה אסור וכיוצא בזה. ישנם מצבים ללא גבולות ברורים, כלומר מטושטשים המצב יורד לטמיון.

לאחר כחודשיים של דממת אלחוט, החליט המאמן לראות איך הולך לדביר עם העסק החדש. להפתעתו סיפר לו דביר שהוא עוד לא פתח את העסק שלו.