הרב יצחק אבוחצירא
הורים יקרים, מאחר ואנו ההורים שותפים בעל כורחנו בהכנת שעורי הבית של הילד, אנו צריכים להבין, מה תפקידם או מה המטרה של שיעורי הבית. כאשר נבין מה תפקידם של שעורי הבית ובמיוחד כאשר נשכיל להבין את חשיבותם, נוכל גם להפיק מהם את התועלת ולא נתייחס אליהם כאל "מטרד ".
"אמא, היום המורה לא נתנה לנו שעורי בית. אני יכולה לרדת לשחק?"... "מירי, מתוקה שלי! את אומרת לי את המשפט הזה כמעט כל יום, ובסוף המורה כותבת לי ביומן, שאת לא מכינה שיעורים באופן קבוע. בואי נבדוק שוב, אולי שכחת איזה דף עבודה קטן או איזה עמוד בספר בחשבון ".
"משה, אתה כבר בכיתה ד' אתה לא ילד קטן, יש לך אחריות. אתה חייב לעלות עכשיו לבית, לא מעניין אותי שאתה באמצע המשחק... אני מכירה אותך, וכל יום יש לנו מלחמה חדשה עם השיעורים שלך. אתה עולה עכשיו ומסיים את השעורים..."
במהלך סדר-היום הצפוף של אחה"צ. צריך לפנות את הבלגן של ארוחת הצהריים וכבר להכין את ארוחת הערב, לארגן את הבית, להפעיל את מכונת הכביסה ולתלות את הכבסים, לגהץ, לשטוף את הרצפה, להדיח את הכלים, לתמרן בין הילדים ושיגעונותיהם ו... להתפנות מכל העיסוקים ולהכין עם הילדים שעורי בית... נשמע מאוד מהנה, לא?!
"עד שסיגלנו שיטת חינוך שעבדה באופן יוצא מן הכלל עם הבכור, פשוט לא מסתדר הלאה". ובאמת צריך להבין איפה נוצר השוני, למה הילד השני לא מוכן לקבל את ההדרכה ושיטת החינוך של הוריו, הרי אצל הבכור השיטה הייתה ממש "סיפור הצלחה".
אנו ממשיכים בע"ה ללמוד על המיומנות הראשונה מתוך חמש המיומנויות, שהן: סדר וארגון, ניהול זמן, התמקדות, ריכוז ומוטיבציה. הזכרנו שתלמיד מסודר ומאורגן, מגיע לגן/לכיתה/לתיכון/לישיבה עם "ארגז כלים" שונה לגמרי מאשר תלמיד שאינו מאורגן ומסודר. ומכאן הדרך להצליח בלימודים היא קצרה.
איך הוא מצליח לעשות זאת?! ללא קושי ובמינימום של עזרה, ממש בצורה טבעית! הוא מסודר ומאורגן והתפיסה הזו במוח אומרת לו "עכשיו זה זמן השיעור, צריך ללמוד.
וכאן בדיוק נמצא המקום שלנו-ההורים, בתפקיד ה"כל כך חשוב" שעליו אנו מדברים בפרקים של "לימודי הצלחה". נשקף לילד בעדינות את היכולות שלו ביחס לרצון שלו ושלנו. נלמד את הילד להכיר את עצמו ולדעת היכן הוא נמצא במסלול ההצלחה, דהיינו: מה הוא כן יכול לעשות בכוחות עצמו,
משפט חכם אומר: "איננו יכולים לקבוע את כיוון הרוח, אך אנו יכולים להתאים את המפרשים" מנת משכל וכישרון הם רק "כלי-יכולת" בכדי שהתלמיד יוכל ללמוד-כמובן אם רק ירצה, אך כדי "להצליח בלימודים" צריך התלמיד לרכוש ולפתח מספר מיומנויות בסיסיות שיעזרו לו ללמוד
פתגם עממי אומר: "אפשר להביא את הסוס אל השוקת, אבל לא נוכל להכריחו לשתות מים". במילים אחרות: אפשר להביא את הילד לבית הספר, אבל לא נוכל להכריחו ללמוד. כדי ללמוד, צריך רצון. והשאלה: כיצד נגרום לילד לרצות ללמוד ולהצליח בלימודים?
הרצון להצליח, הוא תנאי הכרחי להצלחה, אך אין די בו. כדי להירתם להצלחה, דרושה לנו גם מחויבות להצלחה.
לא מספיק להיות "מעוניין" בהצלחה, צריך שתהיה לנו גם "מחויבות" להצלחה, מין סוג של בחירה פנימית חזקה שהולכים איתה עד הסוף.
אם אינך מרגיש כשיא האושר את ההזדמנות הזאת של "התמכרות מושלמת" לטובתו של בן אדם, אם הרגש הזה אינו מעורר בך שמחה של מצווה בלי מיצרים, ואם הנתינה אינה גורמת לך אושר יותר מאשר הקבלה - הרי לא ראוי לך להיות לאב!