הרב יצחק אבוחצירא
אמא, אוף... עוד פעם המורה רותי נתנה לנו היום מלא שיעורים! מה היא חושבת לעצמה, שאין לי חיים אחרי הלימודים??? את יודעת, מה זה עכשיו לחפש בכל האנציקלופדיות על נדידת הציפורים?! ועוד לכתוב על זה 5 עמודי פוליו?! את תראי! אני לא יכין לה את העבודה, לא אכפת לי להיענש !"
אם נתבונן נגלה, שכמעט אצל רוב הילדים שעורי הבית יהיו מוכנים רק כשיתלוו אליהם צעקות, איומים ומריבות. אצל כל אותם ילדים שמוציאים את המיץ עד שהשיעורים ייגמרו, אפשר להציג נתון משותף- "אין להם בבית סדר-יום קבוע". ולכן בכדי להושיב את הילד להכין שיעורים, צריך לריב איתו.
. "אמא! איזה כיף, יש לי היום מלא שיעורים !"... תגידו! יצא לכם פעם לשמוע מהילד שלכם משפט כזה? בוודאי שלא! אתם יודעים למה? כי מעטים מאוד הילדים, שמכינים בחשק ובשמחה את שעורי הבית, שהרי הילד מטבעו מעדיף משחק על לימוד .
הגענו ב"ה לפרק ו' ואנו מתמקדים במטרות של שעורי הבית, או במילים פשוטות: מה התועלת שתהייה לנו אם הילד שלנו יקבל שעורי בית. הסברנו כבר 4 מטרות: .1 למידה עצמית. .2 מניעת בטלה. .3 לימוד גם בבית. .4 ערך לימוד התורה. השבוע בע"ה נמשיך להכיר מטרות נוספות.
בשבוע שעבר שאלנו: מהם בעצם מטרתם של שעורי הבית? במה הם מועילים לילד ולנו? הסברנו כבר 2 מטרות: .1 למידה עצמית. .2 מניעת בטלה. השבוע בע"ה נמשיך להכיר מטרות נוספות.
הורים יקרים, מאחר ואנו ההורים שותפים בעל כורחנו בהכנת שעורי הבית של הילד, אנו צריכים להבין, מה תפקידם או מה המטרה של שיעורי הבית. כאשר נבין מה תפקידם של שעורי הבית ובמיוחד כאשר נשכיל להבין את חשיבותם, נוכל גם להפיק מהם את התועלת ולא נתייחס אליהם כאל "מטרד ".
"אמא, היום המורה לא נתנה לנו שעורי בית. אני יכולה לרדת לשחק?"... "מירי, מתוקה שלי! את אומרת לי את המשפט הזה כמעט כל יום, ובסוף המורה כותבת לי ביומן, שאת לא מכינה שיעורים באופן קבוע. בואי נבדוק שוב, אולי שכחת איזה דף עבודה קטן או איזה עמוד בספר בחשבון ".
"משה, אתה כבר בכיתה ד' אתה לא ילד קטן, יש לך אחריות. אתה חייב לעלות עכשיו לבית, לא מעניין אותי שאתה באמצע המשחק... אני מכירה אותך, וכל יום יש לנו מלחמה חדשה עם השיעורים שלך. אתה עולה עכשיו ומסיים את השעורים..."
במהלך סדר-היום הצפוף של אחה"צ. צריך לפנות את הבלגן של ארוחת הצהריים וכבר להכין את ארוחת הערב, לארגן את הבית, להפעיל את מכונת הכביסה ולתלות את הכבסים, לגהץ, לשטוף את הרצפה, להדיח את הכלים, לתמרן בין הילדים ושיגעונותיהם ו... להתפנות מכל העיסוקים ולהכין עם הילדים שעורי בית... נשמע מאוד מהנה, לא?!
"עד שסיגלנו שיטת חינוך שעבדה באופן יוצא מן הכלל עם הבכור, פשוט לא מסתדר הלאה". ובאמת צריך להבין איפה נוצר השוני, למה הילד השני לא מוכן לקבל את ההדרכה ושיטת החינוך של הוריו, הרי אצל הבכור השיטה הייתה ממש "סיפור הצלחה".
אנו ממשיכים בע"ה ללמוד על המיומנות הראשונה מתוך חמש המיומנויות, שהן: סדר וארגון, ניהול זמן, התמקדות, ריכוז ומוטיבציה. הזכרנו שתלמיד מסודר ומאורגן, מגיע לגן/לכיתה/לתיכון/לישיבה עם "ארגז כלים" שונה לגמרי מאשר תלמיד שאינו מאורגן ומסודר. ומכאן הדרך להצליח בלימודים היא קצרה.
איך הוא מצליח לעשות זאת?! ללא קושי ובמינימום של עזרה, ממש בצורה טבעית! הוא מסודר ומאורגן והתפיסה הזו במוח אומרת לו "עכשיו זה זמן השיעור, צריך ללמוד.